נח"ל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
שכתוב |
||
שורה 28:
==היסטוריה של נח"ל==
הנח"ל נוסד באישורו של [[דוד בן-גוריון]] ב-[[19 באוגוסט]] [[1948]] כמענה למכתב משותף של כל [[תנועת נוער|תנועות הנוער]] ה[[ציונות|ציוניות]] מה-[[10 באוגוסט]] 1948 בו ביקשו ליצור מסגרת צבאית בה ישרתו חברי [[גרעין התיישבות|גרעיני הכשרה]] כקבוצה ולא יופרדו זה מזה{{הערה|{{דבר|ח. יעיר|אכן משהו לא בסדר במערכת האופוזיציה|1948/11/05|00514}}}}. חששן של תנועות הנוער נולד כתוצאה מגיוס המוני של בני 17 לאימון צבאי מרוכז במהלך [[ההפוגה הראשונה|ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות]] ביוני 1948, במטרה להכין [[עתודה (צבא)|עתודה]] שתוכל להתגייס באופן מיידי אם יורע המצב בחזיתות. היענות בני הנוער הייתה גדולה ותנועות הנוער חששו מהתפזרות הגרעינים ההתיישבותיים במסגרת נטולת רעיונות חלוציות{{הערה|1=[http://www.nahal.co.il/%D7%9E%D7%92%D7%9C-%D7%95%D7%97%D7%A8%D7%91/ מגל וחרב], באתר הנח"ל|שם=מגל}}. תנועות [[השומר הצעיר]] ו[[המחנות העולים]] סירבו בתחילה להצטרף להסדר של הנח"ל מחשש שהוא יפגע בגרעיני ההכשרה שלהם וישמש תחליף ל[[פלמ"ח]] אותו ביקש בן-גוריון לפרק ועד אז נשא את דגל ההתיישבות החלוצית.
חיילי הנח"ל עברו אימונים של כחודשיים עד שלושה חודשים, ולאחר מכן יצאו לתשעה חודשים ל[[יישוב ספר|יישובי ספר]] למלא תפקידים צבאיים, לעבוד ב[[חקלאות]] ולהשלים את הכשרתם המשקית{{הערה|{{דבר||נח"ל למשקי הספר|1949/01/09|00108}}.}}{{הערה|{{דבר||עשרות גרעיני נוער להתיישבות|1949/02/20|00405}}}} בתחילת [[1949]] קיים ה[[גדנ"ע]] מסלול דומה לחיילי [[גיוס חוץ לארץ|גח"ל]]{{הערה|{{דבר||סיום מחזור ד' של נח"ל וגח"ל|1949/04/12|00101}}}}. במהלך שנת 1949 נלקחו פלוגות של הנח"ל למשימות שונות כמו סלילת כביש בין [[סדום]] ו[[עין גדי (קיבוץ)|עין גדי]] והכשרת [[אילת]] להתיישבות{{הערה|{{דבר||נח"ל ממשיך במבצע חלוצי - הפעם באילת|1949/08/05|00107}}}}. התקווה הייתה שלאחר שנת השירות בנח"ל, יוצאי הנח"ל יישארו להתגורר ביישובי הספר, אולם תקווה זאת לא נתגשמה ורוב יוצאי הנח"ל עזבו את יישובי הספר, לעיתים מיד לאחר תום שנת השירות ולעיתים מספר שנים לאחר מכן{{הערה|{{דבר|אריה אופיר|סיסמאות מכשילות|1958/06/06|00403}}}}. ההערכה היא שרק כ-35% מיוצאי הנח"ל נותרו בהתיישבות
בראשיתו, הוכפף הנח"ל לפיקוד ה[[גדנ"ע]] אך מ-[[24 בנובמבר]] [[1949]] הופרד מה[[גדנ"ע]] ותפקד כחיל עצמאי. לאחר מספר שנים החל הנח"ל להקים [[היאחזות נח"ל|היאחזויות נח"ל]], שהיו מאוכלסות בגרעיניו במהלך שירותם הצבאי. שיטה זו שירתה מקרים רבים של משימות יישוב [[לאום|לאומיות]], בשטחים בהם האוכלוסייה ה[[יהודי]]ת מדולדלת ונחשבו ליעד התיישבות מועדף. בראשית דרכו של הנח"ל, אתרי ההתיישבות המועדפים היו בעיקר בתחומי ה[[נגב]], ה[[הגליל|גליל]] ו[[הערבה]]. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] מוקד העניין עבר אל [[יהודה ושומרון]], [[רצועת עזה]], [[רמת הגולן]] ו[[סיני]]. יישובים רבים, וכמה מבסיסי צה"ל בעיקר [[קיבוץ|קיבוצים]], הם במקורם היאחזויות נח"ל.
באופן רשמי, היאחזות הנח"ל הראשונה היא קיבוץ [[נחל עוז]]{{הערה|1=[http://www.nahal.co.il/%D7%94%D7%99%D7%90%D7%97%D7%96%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA רשימת האחזויות הנח"ל], באתר הנח"ל}}, אולם קיימת טענה כי קיבוץ הנח"ל הראשון הוא קבוצת הצופים ז', שהתיישבה על גבעת תל-אל-קאסר (כעת קיבוץ [[תל קציר]]), ב-[[6 בנובמבר]] 1949. נח"ל עוז הוקם בשנת [[1951]] מול רצועת עזה.
בשנת 1960 הקים [[ניסים בנימין|ניסים]] [[ניסים בנימין|בנימין]] בהיותו מנהל מחלקת הנוער [[קואופרציה|בקואופרציה]] את "הנחל התעשייתי", גרעיני נח"ל שנועדו להקים ולשלב חיילים משוחררים במפעלי ה[[תעשייה]]{{הערה|{{דבר|צבי מגן|אפיק חדש לנח"ל|1965/05/25|00902}}.}} המתקדמת בארץ ישראל. [[קובץ:Tel-Qazir.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לא נכוף הראש בסער]] בשנת 1964, שירתו חיילי הנח"ל שנתיים וחצי בשירות חובה וחיילות שירתו במשך שנתיים, 4 חודשים יותר משירות החובה הכללי שהיה נהוג באותה עת{{הערה|{{למרחב||חיילי הנח"ל ייקראו לשרת שנתיים וחצי בשירות חובה, וחיילות לשנתיים|1964/11/22|00612}}}}.
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], העביר הנח"ל את עיקר המשקל של פעילות גרעיניו למשימות [[חינוך|חינוכיות]] בקהילות אזרחיות שונות, זאת סביב הקמתן של [[תנועת בוגרים|תנועות בוגרים]] בתנועות הנוער המהוות את מרבית המתגייסים למסלול. תנועות הבוגרים סימנו מפנה בתפיסת ההגשמה בתנועות - מהגשמה התיישבותית להגשמה חינוכית בקהילה, ובהתאם לכך שינה גם הנח"ל את מבנהו. גם היום מהווה הנח"ל כלי להמשך הכשרתן ופעילותן של הגרעינים המשימתיים-תנועתיים בתקופת השירות הצבאי, לפיכך, המסלול בנוי כדי לעודד את המשך קיומו המשימתי של הגרעין גם לאחר תום השירות הצבאי.
| |||