נח"ל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
העיתונאי המנטר (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 50:
גרעין נח"ל הוא מסגרת שיתופית היוצאת מ[[תנועת נוער|תנועות הנוער]] ונתמכת על ידי ה[[צה"ל|צבא]] ותנועות הנוער, במסגרתו בני ובנות הגרעין משרתים בצבא במסגרת ה[[נח"ל]] בשילוב עם משימות חברתיות. המונח גרעין מקורו בתנועות הנוער בטרם הקמת המדינה. הכוונה לקבוצת שמיניסטים המיועדים להגשמה משותפת בדרך כלל במסגרת התיישבותית.
השירות בנח"ל מחולק לכמה חלקים: פרק צבאי ראשון, פרק משימה, ביטחון שוטף (בט"ש
=== פרק צבאי ראשון ===
בני ובנות הגרעין משרתים בנח"ל ביחד - הבנים בדרך כלל בשירות קרבי במסגרת [[חטיבת הנח"ל#גדוד 50 (בזלת)|גדוד 50]]
בסוף הפרק הצבאי, מחויבים הגרעינים להוציא מספר מינימלי (או יותר, אם הם חפצים בכך) מחבריהם לתפקידים פיקודיים ותפקידים משמעותיים אחרים (מ"כים, קצינים, צלפים וכו'). חברי הגרעין שיצאו לתפקידים אלו, הנקראים אחוזים, לא ימשיכו לפרק המשימה הלאומית.
=== פרק המשימה הלאומית ===
פרק זה אורך שנה ובו נמצאים כל בני הגרעין יחד, תחת פיקוד חיל החינוך והנוער, במסגרת מג"ן ([[מורה חיילת|מורות חילות]], [[מקא"ם]], [[גדנ"ע]] ו[[נח"ל]]). בימי קום המדינה הייתה המשימה הלאומית בעיקר הקמה של יישובים חדשים באזורי פריפריה (באמצעות [[היאחזות נח"ל|היאחזויות נח"ל]]) והרחבה של [[קיבוץ|קיבוצים]] קיימים. עם השנים, ובהתאם לשינויים שחלו בחברה הישראלית, התחלפה המשימה הלאומית לעזרה לאוכלוסיות חלשות בכל הארץ וכיום מבצעים בני הגרעינים בפרק המשימה משימות חינוכיות-חברתיות בפריפריה החברתית של מדינת ישראל. החיילים מתגוררים בדירות ברשויות מקומיות שונות, בדגש על ה[[פריפריה]], ועובדים בעבודות [[חינוך]] בבתי הספר, [[תנועות נוער]], מתנ"סים, מועדוני נוער, מרכזי קליטה וכו'. את בני הגרעין מלווים מפקדי מערך מג"ן, רכזי הנוער ברשות המקומית ונציגי תנועת הנוער אליה שייך הגרעין. במהלך הפרקמ"ש בנות הגרעין משתחררות, או חותמות [[שס"ן]] (שירות סדיר נוסף) עד לסיום פרק המשימה.
=== בט"ש ===
שורה 248:
תחילת הפרויקט היה ב[[גינאה]]. [[ג'ון טאטגה]], מזכ"ל ה[[איגוד מקצועי|איגודים המקצועיים]] במדינה גילה התעניינות בחיל הישראלי ובשיטותיו להפרחת השממה, ולאחר משא ומתן נשלחה לגניאה משלחת בת ארבע קציני נח"ל ישראלים שסייעו להקמת יחידות דומות בצבא הגנאי שאורגנו במסגרת חטיבתית בשם "חטיבת הבונים". חטיבה זו סייעה ביצירת מסגרת תעסוקתית לאלפי גניאים, קידמה את ה[[חקלאות]] הבלתי מפותחת למדינה, ואף אחדה בין בני שבטים שונים בעלי היסטוריה של עוינות במסגרת אחת. ג'ון טאטגה עמד בראש המסגרת ובהמלצת הישראלים קיבל דרגה מקבילה ל[[אלוף-משנה]].
עשרות משלחות נח"ל ישראליות השתתפו בפרויקט שהחל בגינאה והמשיך ב[[קניה]], [[טנזניה]], [[זמביה]], [[מלאווי]], [[חוף השנהב]], [[הרפובליקה המרכז-אפריקאית]], [[צ'אד]], [[קמרון]], [[טוגו]]; ומחוץ לאפריקה
פעילותו של הנח"ל בחו"ל ובמישור הבינלאומי נפסקה ברובה בעקבות התדרדרות יחסיה המדיניים של ישראל לאחר [[מלחמת ששת הימים]], אולם רבות מהמסגרות שהוקמו המשיכו לתפקד, ואף נמשכו שיתופי פעולה מסוימים במישורים שונים. דוגמה מובהקת לכך היא קניה, שבה פעל הנח"ל, ושהייתה זו תחילת מערכת היחסים המדינית עמה, שהובילה לבסוף לשיתוף פעולה מסוים בעת [[מבצע יונתן]] לשחרור חטופי [[אנטבה]].
שורה 255:
[[קובץ:Nahal-stamp1.jpg|ממוזער|שמאל|100px|בול הנח"ל]]
*[[חטיבת הנח"ל]]
*[[להקת הנח"ל]]
*[[היאחזות נח"ל]]
*[[בני המושבים]]
==לקריאה נוספת==
| |||