אנטוניו קונטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1-\2\3 ב\4\5
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 20:
| שערים בנבחרת כשחקן = 2
| שנים כמאמן = [[2006]]–[[2007]] {{ש}} 2007–[[2009]] {{ש}} [[2009]]–[[2010]]{{ש}} 2010–[[2011]]{{ש}}[[2011]]–[[2014]] {{ש}} 2014–[[2016]] {{ש}} [[2016]]–[[2018]] {{ש}} [[2019]] -
| קבוצות כמאמן = ארצו {{ש}} [[בארי (כדורגל)|בארי]] {{ש}} [[אטלנטה (כדורגל)|אטלנטה]] {{ש}} [[סיינהרובור (כדורגל)סיינה|סיינה]] {{ש}} [[יובנטוס]] {{ש}} [[נבחרת איטליה בכדורגל|נבחרת איטליה]] {{ש}} [[צ'לסי (כדורגל)|צ'לסי]] {{ש}} [[אינטר מילאנו]]
| תאריך עדכון נבחרת =
}}
שורה 63:
לאחר שפתח את עונת {{בספורט|2009|2010}} ללא קבוצה בעקבות סיום דרכו בבארי, מונה קונטה למאמן קבוצת [[אטלנטה (כדורגל)|אטלנטה]] מהסרייה א', ב-[[21 בספטמבר]] [[2009]]{{הערה|{{וואלה!|מערכת וואלה! ספורט|קונטה יחליף את גרגוצ'י על הקווים באטאלנטה|1577214|21 בספטמבר 2009}}}}. כבר במשחקו הראשון כמאמן, הורחק קונטה בעקבות מחאות כלפי צוות השיפוט. הקבוצה המשיכה בקצב צבירת נקודות נמוך, וקונטה עמד במוקד מחאות האוהדים. ב-[[6 בינואר]] [[2010]], במהלך הפסד קבוצתו 0-2 ל[[נאפולי (כדורגל)|נאפולי]], התעמת קונטה עם אוהדי קבוצתו, כשבסיום המשחק צוות משטרה התערב על מנת למנוע עימות פיזי. ביום למחרת, הגיש קונטה את התפטרותו, כשקבוצתו ממוקמת במקום ה-19 מתוך 20 בליגה.
 
ב-[[9 במאי]] [[2010]] הוכרז קונטה כמאמנה הבא של קבוצת [[סיינהרובור (כדורגל)סיינה|סיינה]], היורדת הטרייה לסרייה ב', בה התחיל את קריירת האימון כעוזר. תחת הדרכתו סיימה הקבוצה במקום השני בסרייה ב' וחזרה לליגה הבכירה.
 
לקראת עונת {{בספורט|2011|2012}}, חזר קונטה למועדון בו שיחק 13 עונות והמזוהה עמו ביותר, [[יובנטוס]], לתפקיד המאמן במקומו של [[לואיג'י דלנרי]]{{הערה|{{וואלה!|מערכת וואלה! ספורט|אנטוניו קונטה מונה למאמן יובנטוס|1828469|31 במאי 2011}}}}, והוביל את הקבוצה להצלחה מיידית. במחזור התשיעי, לאחר ניצחון 1-2 מול [[פיורנטינה]], עלתה יובנטוס למקום הראשון בטבלת הסרייה א', לראשונה מאז עונת {{בספורט|2005|2006}}. תוצאת השוויון (1-1) מול [[קליארי (כדורגל)|קליארי]] במחזור ה-18, קבעה שיא מועדון עם 18 משחקים ללא הפסד מפתיחת העונה, ובמחזור שאחריו ניצחה יובנטוס את [[אטלנטה (כדורגל)|אטלנטה]] בתוצאה 0-2 כדי לסיים את הסיבוב הראשון בליגה ללא הפסד, 11 ניצחונות ו-8 תוצאות תיקו. מחזור אחד לסיום העונה הבטיחה יובנטוס את האליפות, כשניצחה את קליארי בתוצאה 0-2, כשבמקביל [[מילאן (כדורגל)|מילאן]] מפסידה במשחק הדרבי מול [[אינטר מילאן|אינטר]]. יובנטוס סיימה את העונה עם 23 ניצחונות ו-15 תוצאות תיקו, וללא אף הפסד, הישג שהושג בעבר רק פעמיים נוספות, על ידי [[פרוג'ה (כדורגל)|פרוג'ה]] ב-1979 (שעל אף המאזן סיימה רק שנייה אחרי מילאן), ועל ידי מילאן ב-1992. קונטה אף הוביל את הקבוצה לגמר ה[[קופה איטליה|גביע האיטלקי]], לראשונה מאז 2004, אך יובנטוס הפסידה בגמר ל[[נאפולי (כדורגל)|נאפולי]] בתוצאה 2-4 בסיכום שני המשחקים.
שורה 80:
 
== פרשת הטיית המשחקים ==
בחודש מאי [[2012]], לאחר זכייתו באליפות הראשונה עם יובנטוס, הואשם קונטה על ידי שחקנו דאז, [[פיליפו קארוביו]], באי-דיווח על הטיית תוצאת משחק, בזמן שהיה מאמן [[סיינהרובור (כדורגל)סיינה|סיינה]] בעונת {{בספורט|2010|2011}}. קארוביו, שבעצמו הואשם בחומרה באותה הפרשה, טען כי במחצית המשחק בין סיינה ל[[נוברה (כדורגל)|נוברה]], שליח הבעלים של סיינה נכנס לחדר ההלבשה ודרש כי שחקניו יפסידו בכוונה תחילה, כדי לעזור לבעלים להרוויח רבות מהימור על המשחק. סיינה, עם קארוביו, ניצחה למרות הבקשה בתוצאה 0-5, אך ההאשמה הייתה על כך שקונטה לא דיווח על הניסיון, עבירה על התקנון בפני עצמה.
 
[[עורך דין|עורכי הדין]] של קונטה, בצוותא עם הנהלת יובנטוס שעמדה מאחורי המאמן, הכחישו נמרצות את הטענות. קונטה טען כי מעולם לא ידע על ניסיון להטיית משחק בו היה מעורב. יתרה מכך, 23 השחקנים האחרים בסגל סיינה תמכו בגרסת המאמן על חוסר ידיעתו על ניסיון הטיה, ולא נמצאו ראיות נוספות מלבד עדותו של קארוביו.