פדרו ארטולה – הבדלי גרסאות

מנקודה זו המשיך ארטולה לאייש את עמדת השוער של ברצלונה בעקביות. בעונת 1978/1979 היה שותף לזכייתה של ברצלונה ב[[גביע מחזיקות הגביע]], תוך שהוא פותח בכל משחקי הקבוצה בטורניר. בגומלין חצי הגמר נגד [[בוורן (כדורגל)|בוורן]], ב[[בלגיה]], לאחר שברצלונה ניצחה 1-0 ב[[קאמפ נואו]], מנע מהיריבה להבקיע שער עם מספר רב של הצלות. הוא סייע לקבוצתו לנצח 1-0 ולהעפיל לגמר. במשחק הגמר שנערך ב[[בזל]] שב[[שווייץ]], גברה ברצלונה על [[פורטונה דיסלדורף]] בתוצאה 4-3 ב[[הארכה]]. בעונת 1979/1980 ספג 24 שערים ב-28 משחקי ליגה, אך הפסיד את פרס זאמורה ל[[לואיס ארקונדה]], שספג 20 שערים בלבד. בעונה שלאחר מכן זכה עם ברצלונה בגביע הספרדי, כשהפעם הוא פותח במשחק הגמר מול [[ספורטינג חיחון]], בו ניצחה ברצלונה 3-1.

 

 

את עונת 1982/1983 החל כשוער הראשון של ברצלונה, הוא פתח ב-16 משחקי ליגה וב-4 נוספים בגביע המחזיקות, אך באמצעה תפס את מקומו אורוטי. עם אורוטי בשערה זכתה ברצלונה ב[[גביע המלך הספרדי|גביע המלך]] וב[[גביע הליגה הספרדית|גביע הליגה]]. בעונת 1983/1984 המשיך אורוטי להיות השוער הראשון של ברצלונה. ארטולה השתתף ב-2 משחקי ליגה ו-3 נוספים בגביע המחזיקות, ולכן בסוף העונה פרש ממשחק, כשהוא בן 35. ב-[[11 בספטמבר]] [[1984]] ערך המועדון פרידה רשמית מארטולה ו[[אנטוני אולמו]], חברו לקבוצה באותן שנים, במשחק מול [[אתלטיק בילבאו]]. ב-9 שנותיו בברצלונה ערך ארטולה 187 הופעות בליגה הספרדית ומעל ל-300 בסיכום כל המסגרות.