אנטוניו קונטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 20:
| שערים בנבחרת כשחקן = 2
| שנים כמאמן = [[2006]]–[[2007]] {{ש}} 2007–[[2009]] {{ש}} [[2009]]–[[2010]]{{ש}} 2010–[[2011]]{{ש}}[[2011]]–[[2014]] {{ש}} 2014–[[2016]] {{ש}} [[2016]]–[[2018]] {{ש}} [[2019]] -
| קבוצות כמאמן = ארצו {{ש}} [[בארי (כדורגל)|בארי]] {{ש}} [[אטלנטהאטאלנטה (כדורגל)|אטלנטהאטאלנטה]] {{ש}} [[רובור סיינה|סיינה]] {{ש}} [[יובנטוס]] {{ש}} [[נבחרת איטליה בכדורגל|נבחרת איטליה]] {{ש}} [[צ'לסי (כדורגל)|צ'לסי]] {{ש}} [[אינטר מילאנו]]
| תאריך עדכון נבחרת =
}}
שורה 61:
ב-[[27 בדצמבר]] [[2007]] מונה קונטה לתפקיד המאמן בקבוצת [[בארי (כדורגל)|בארי]], שהייתה מועמדת לירידה בסרייה ב', במקומו של המאמן המפוטר [[ג'וזפה מטראצי]]. הוא הוביל את הקבוצה להיחלצות מהתחתית ולמיקום נוח במרכז הטבלה. בעונה שאחריה כבר הוביל את בארי לאליפות הסרייה ב' והעפלה ל[[סרייה א']]. לקראת סיום אותה עונה פוטר [[קלאודיו ראניירי]] מאימון [[יובנטוס]], וקונטה נחשב למועמד מוביל לתפקיד, והוא אף הצהיר כי הוא מעוניין לאמן בעתיד את יובנטוס וכי הוא מרגיש מוכן לתפקיד{{הערה|{{וואלה!|מערכת וואלה! ספורט|קונטה: "אני לא צעיר מדי עבור יובנטוס"|1483209|11 במאי 2009}}}}. עם זאת, [[צ'ירו פרארה]] מונה למאמן יובנטוס. קונטה חתם על הארכת חוזה בבארי, אך מספר שבועות אחר כך, ב-[[23 ביוני]] [[2009]] הודיעה הנהלת הקבוצה כי הוחלט, בצעד הדדי, להיפרד מקונטה.
 
לאחר שפתח את עונת {{בספורט|2009|2010}} ללא קבוצה בעקבות סיום דרכו בבארי, מונה קונטה למאמן קבוצת [[אטלנטהאטאלנטה (כדורגל)|אטלנטהאטאלנטה]] מהסרייה א', ב-[[21 בספטמבר]] [[2009]]{{הערה|{{וואלה!|מערכת וואלה! ספורט|קונטה יחליף את גרגוצ'י על הקווים באטאלנטה|1577214|21 בספטמבר 2009}}}}. כבר במשחקו הראשון כמאמן, הורחק קונטה בעקבות מחאות כלפי צוות השיפוט. הקבוצה המשיכה בקצב צבירת נקודות נמוך, וקונטה עמד במוקד מחאות האוהדים. ב-[[6 בינואר]] [[2010]], במהלך הפסד קבוצתו 0-2 ל[[נאפולי (כדורגל)|נאפולי]], התעמת קונטה עם אוהדי קבוצתו, כשבסיום המשחק צוות משטרה התערב על מנת למנוע עימות פיזי. ביום למחרת, הגיש קונטה את התפטרותו, כשקבוצתו ממוקמת במקום ה-19 מתוך 20 בליגה.
 
ב-[[9 במאי]] [[2010]] הוכרז קונטה כמאמנה הבא של קבוצת [[רובור סיינה|סיינה]], היורדת הטרייה לסרייה ב', בה התחיל את קריירת האימון כעוזר. תחת הדרכתו סיימה הקבוצה במקום השני בסרייה ב' וחזרה לליגה הבכירה.
 
לקראת עונת {{בספורט|2011|2012}}, חזר קונטה למועדון בו שיחק 13 עונות והמזוהה עמו ביותר, [[יובנטוס]], לתפקיד המאמן במקומו של [[לואיג'י דלנרי]]{{הערה|{{וואלה!|מערכת וואלה! ספורט|אנטוניו קונטה מונה למאמן יובנטוס|1828469|31 במאי 2011}}}}, והוביל את הקבוצה להצלחה מיידית. במחזור התשיעי, לאחר ניצחון 1-2 מול [[פיורנטינה]], עלתה יובנטוס למקום הראשון בטבלת הסרייה א', לראשונה מאז עונת {{בספורט|2005|2006}}. תוצאת השוויון (1-1) מול [[קליארי (כדורגל)|קליארי]] במחזור ה-18, קבעה שיא מועדון עם 18 משחקים ללא הפסד מפתיחת העונה, ובמחזור שאחריו ניצחה יובנטוס את [[אטלנטהאטאלנטה (כדורגל)|אטלנטהאטאלנטה]] בתוצאה 0-2 כדי לסיים את הסיבוב הראשון בליגה ללא הפסד, 11 ניצחונות ו-8 תוצאות תיקו. מחזור אחד לסיום העונה הבטיחה יובנטוס את האליפות, כשניצחה את קליארי בתוצאה 0-2, כשבמקביל [[מילאן (כדורגל)|מילאן]] מפסידה במשחק הדרבי מול [[אינטר מילאן|אינטר]]. יובנטוס סיימה את העונה עם 23 ניצחונות ו-15 תוצאות תיקו, וללא אף הפסד, הישג שהושג בעבר רק פעמיים נוספות, על ידי [[פרוג'ה (כדורגל)|פרוג'ה]] ב-1979 (שעל אף המאזן סיימה רק שנייה אחרי מילאן), ועל ידי מילאן ב-1992. קונטה אף הוביל את הקבוצה לגמר ה[[קופה איטליה|גביע האיטלקי]], לראשונה מאז 2004, אך יובנטוס הפסידה בגמר ל[[נאפולי (כדורגל)|נאפולי]] בתוצאה 2-4 בסיכום שני המשחקים.
 
בעונה שלאחריה, {{בספורט|2012|2013}}, יובנטוס הצליחה לשמור על התואר, תוך שהיא צוברת שלוש נקודות יותר מהעונה החולפת, ומסיימת את העונה עם תשע נקודות יותר מנאפולי, סגניתה. מלכי השערים של יובנטוס בליגה באותה עונה, [[ארתורו וידאל]] ו[[מירקו ווצ'יניץ']], כבשו עשרה שערים בלבד כל אחד, מה שהצביע בין היתר גם על חולשה יחסית של שחקני החוד, וגם על הפיכת יובנטוס של קונטה לקבוצה בה כל השחקנים הם כובשים פוטנציאלים. הזכייה באליפות השנייה ברציפות הפכה את קונטה למאמן החמישי בהיסטוריה של הסרייה א', והראשון מאז [[ג'ובאני טרפטוני]] ב-1979, שזוכה בשני תוארי אליפות בשתי עונותיו הראשונות בקבוצה. באותה עונה קונטה הוביל את יובנטוס לראשונה ב[[ליגת האלופות]], וקבוצתו הודחה על ידי הזוכה באותה עונה, [[באיירן מינכן]] מ[[גרמניה]], בשלב רבע הגמר.