יוסף סערוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←עיתונאי סופר ומתרגם: הגהה |
מ קידוד קישורים, סקריפט החלפות (, ]]), הסרת קישורים עודפים, קו מפריד בטווח מספרים |
||
שורה 1:
[[קובץ:J saaroni.jpg|ממוזער|220x220 פיקסלים|יוסף סערוני בחצר ביתו]]
'''יוסף סערוני''' (מאטוב) ([[1901 ברוסיה|1901]] - 1 במרץ [[1990 בישראל|1990]]) היה [[מתרגם]], [[סופר]], [[מבקר אמנות|מבקר]] ספרותי ו[[עיתונאי]] ישראלי.
== ראשית דרכו ==
סערוני נולד בעיירה פופלנאסטויה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=י. סערוני|שם=כפר מולדתי פופלנאסטויה|כתב עת=העבר - רבעון לדברי היהדות והיהודים ברוסיה|כרך=חוברת ז'|עמ=177-182|שנת הוצאה=מאי 1960}}}} שב[[אוקראינה]] להוריו, רחל ושלום מאטוב. לבני הזוג הייתה גם בת בשם איטה שחיה ב[[סיביר]] אך הקשר עימה נותק. אביו של סערוני עסק במסחר בעץ ונעדר מביתו תקופות ארוכות. האב נפטר בדרכים במהלך נסיעת עסקים. בנערותו נחשב סערוני לעילוי בתורה והוריו אף שכרו עבורו מורה לעברית. הוא החל את
== במאבק למען העברית בברית המועצות ==
בשנת [[1923 בברית המועצות|1923]] הוציא לאור בחארקוב את הקובץ הספרותי העברי הראשון ב[[ברית-המועצות]]. זאת לאחר מאבק ממושך ב[[צנזורה]] וב[[יבסקציה|ייבסקציה]] (המחלקה היהודית ב[[מפלגה]]), שאסרה לחלוטין פעילות תרבותית בשפה ה[[עברית]]. הקובץ שנקרא "צלצלי שמע" הכיל 32 עמודים של שירה וסיפורת עברית. בזכות השתדלותו של סערוני התירה לבסוף הייבסקציה להדפיס 100 עותקים בלבד של הקובץ. העתק אחד הגיע לידיו של [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] בעת ביקורו בתערוכה חקלאית ב[[מוסקבה]] באוקטובר 1923. בקובץ כלול גם סיפור קצר בשם "קצת" וחתום י. מטוב. ברוח הימים הסוערים ומלאי התקווה של [[המהפכה הקומוניסטית]] ובעיצומו של תהליך ביסוס ה[[משטר]] ה[[סובייטי]], כתב סערוני בסיפורו זה את השורה: "...לא שאיפות שעבוד ורמאות, אלא מיליונים כוכבים אדומים, שירדו עלינו כגשם-מרד מרקיע האמת. סער, סער, סער!"{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:0|{{צ-מאמר|מחבר=י. סערוני|שם=בימים אחרים|כתב עת=סימן קריאה|כרך=8|עמ=290-303|שנת הוצאה=1978}}}}
בשנת 1927 הגיש סערוני לצנזורה בלנינגרד קובץ סיפורים בשם "סיפורי [[סמרקנד]]". הספר נשלח לצנזורה המרכזית במוסקבה ומשם לייבסקציה. בניסיון להיאבק בהגבלות על התרבות העברית ואיסור הפצת פרסומים בעברית שלח סערוני מכתב תלונה גלוי אל התובע העליון של ברית המועצות. המכתב נתפס ועוכב על ידי הצנזורה ולבסוף הוא פורסם ב"[[דבר (עיתון)|דבר]]" וב"[[הצפירה]]" באוגסט 1927.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=י. מאטוב|שם=בעד היתר העברית בססס"ר|כתב עת=דבר|עמ=2|כרך=גליון 675|שנת הוצאה=16 באוגוסט 1927}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=י. מאטוב|שם=מלחמת השפה העברית ברוסיה הסובייטית|כתב עת=הצפירה|כרך=גליון 201|עמ=2|שנת הוצאה=30 באוגוסט 1927}}}} ייתכן ובעקבות כך, ובגלל פעילותם למען העברית, נאסרו כמה מחברי הקבוצה הלנינגרדית בנובמבר 1927. סערוני הוגלה לעיר [[מינוסינסק]] {{אנ|Minusinsk}} שם שהה בשנת [[1928]]. בשנת [[1929]] הצליח לצאת מברית המועצות ועלה לארץ ישראל.{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:3}}
שורה 12:
== עיתונאי סופר ומתרגם ==
[[קובץ:מקבץ שמות עט בהם השתמש יוסף סערוני - מתוך ארכיונו - באדיבות מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית באוניברסיטת תל-אביב.jpg|ממוזער|מקבץ שמות עט של יוסף סערוני מארכיונו. באדיבות מרכז "קיפ" לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת תל אביב|424x424px|טקסט=]]עם בואו לארץ נפגש עם [[ברל כצנלסון]] במערכת העיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]". הקשר עם ברל כצנלסון החל עוד בשנת 1927 כאשר ברל הזמין את סערוני לכתוב ל"דבר". סערוני התלונן אז לפני ברל שהוא שלח ל[[אברהם שלונסקי]] סיפור על מנת שיתפרסם ב"דבר", אך לדברי ברל, שלונסקי סירב לשחרר את היצירה. ב"דבר" נפגש סערוני גם עם [[משה שרת
בתחילת עבודתו בארץ שיתף פעולה עם [[אליעזר שטיינמן]] ואברהם שלונסקי ב[[כתב עת|כתב-העת]] "[[כתובים (כתב עת)|כתובים]]" (שנוסד על ידי ח.נ. ביאליק). כבר משנת 1929 פרסם רשימות וסיפורים ב"כתובים". בהיותו מחוסר-בית באותה עת, התגורר סערוני בחדר-המערכת של "כתובים", ב[[שדרות רוטשילד]] 13 ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]. על רשימותיו ב"כתובים" נהג לחתום ב[[שם עט|שם העט]] י. סין. בתקופה זו החלה ידידות קרובה עם [[אלכסנדר פן]] שהגיע לתל אביב מ[[רחובות]]. סערוני סיפר שפגישתו הראשונה עם פן התרחשה כבר בשנת [[1930]], בעת שביקר ברחובות בחברת מייסד כתב-העת "[[גזית (כתב עת)|גזית]]", [[גבריאל טלפיר]]. עם בואו של פן לתל אביב הוא פגש את סערוני במשרד של "כתובים" והשניים התגוררו תקופת מה יחד בחדר המערכת של העיתון. פן ישן על שולחן כתיבה וסערוני על ערמת כרכים של העיתון. סערוני התיידד גם עם [[נתן אלתרמן]] ואף תכנן אתו להשתקע בחיפה ולהוציא שם ירחון עצמאי - תוכנית שלא יצאה אל הפועל.{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:1}} כשנסגר כתב-העת "כתובים" בשנת [[1933]] המשיך סערוני לעבוד עם אברהם שלונסקי בעיתונו החדש "[[טורים]]". הוא כתב במגוון רחב של כתבי עת נוספים (ביניהם גם "[[גזית (כתב עת)|גזית]]" ו"[[בוסתנאי (כתב עת)|בוסתנאי]]") רשימות, כתבות, ביקורת ספרות, תיאטרון ו[[קולנוע]] ואף סיפורים פרי עטו. בשנת
כבר בראשית דרכו בארץ היה סערוני מעורה בקרב חוגי סופרים, [[משורר]]<nowiki/>ים, עיתונאים ו[[מו"ל]]<nowiki/>ים. היה מזוהה עם [[יחדיו|חבורת "יחדיו"]] שהתכנסו ב[[בית קפה|בית הקפה]] "אררט" (נפתח בשנת [[1937]]) בתל אביב.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=בתיה כרמיאל|שם=בתי הקפה של תל-אביב
בשנת [[1961]] יצא לאור בהוצאת [[עם עובד]] ספרו "נסים בצפת" שזכה לקבלת פנים פושרת של המבקרים. לפי עדות רעייתו סבל מ[[דיכאון (רגש)|דיכאון]] בעקבות התגובות הלא אוהדות לספרו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.booksefer.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=7779&langpage=heb&category=|הכותב=|כותרת=ניסים בצפת|אתר=באתר בוקספר http://www.booksefer.co.il/|תאריך=}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:1}}
סערוני עסק רבות בתרגום [[ספרות רוסית]] לעברית. בין תרגומיו החשובים ניתן למנות את "[[ארכיפלג גולג]]" ו"אגף הסרטן" פרי עטו של [[אלכסנדר סולז'ניצין]] וכן את "[[השטן במוסקבה]]" של [[מיכאיל בולגקוב|מיכאל בולגקוב]]. "השטן במוסקבה" הוא למעשה גרסה מצונזרת של יצירתו הסנסציונית של בולגקוב "האמן ומרגריטה", ממנה השמיט הצנזור הסובייטי למעלה מ-14,000 מילים. תרגומו של סערוני לעברית יצא לאור בשנת [[1969]], בסמוך לפרסום הספר המקוצר בברית-במועצות. על עבודת התרגום בחר סערוני
== ממצאים מארכיונו ==
מעיון בארכיונו מתברר שסערוני הרבה להשתמש בשמות עט במהלך עשרות השנים בהן פרסם בעיתונות העברית בישראל. בין השמות הרבים בהם חתם ניתן למנות כינויים כמו: פרפר, צליף, דינה עדינית, יוסיפון, מררי, י. פין, י., סין, ירשוף, י. רשוף, אצטרובל (ראה מקבץ של שמות עט בפרסומים שונים וכן בכתב ידו מתוך קטעים השמורים בארכיונו במרכז קיפ ב[[אוניברסיטת
סערוני נישא בישראל לטובה (גיטה) נגינה (עלתה בשנת 1928) שעסקה בחינוך ב[[פנימייה]] לנערות במצוקה. רשמים מניסיונה בעבודה עם הנערות פורסמו בספרה "ילדות עשוקה" שיצא לאור בסדרת [[הספריה לעם]] בהוצאת עם עובד בשנת [[1958]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.booksefer.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=25116&langpage=heb&category=|הכותב=|כותרת=ילדות עשוקה|אתר=אתר בוקספר http://www.booksefer.co.il/|תאריך=}}}} בני הזוג התגוררו כ-40 שנה בבית צנוע ברחוב ריינס 13 ב[[חולון]]. לבני הזוג לא היו ילדים. לאחר מות יוסף סערוני במרץ [[1990]] פורסמו בעיתונות דברי הספד לזכרו מאת נעמי שמר, ב"[[ידיעות אחרונות]]", ו[[חיים באר]], ב"[[דבר השבוע]]".
== ספריו ==
* צלצלי שמע, קובץ ספרותי, חארקוב, 1923
* נסים בצפת, עם- עובד 1961
== מבחר מתרגומיו ==
* גזר-דינו של פגניני, {{קישור שפה|רוסית|Виноградов, Анатолий Корнелиевич|אנטולי וינוגרדוב}} מסדה, מוסד ביאליק, 1940
*
* אם, מאת {{קישור
▲* אם, מאת [[:fr:Fiodor_Gladkov|פיודור גלדקוב ,]]<nowiki/>מסדה, 1943
* מעשה-בכל-יום, מאת פ. קנורה, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1945
* לאונרדו דא וינצ'י' חייו ויצירתו, מאת א. ל. וולינסקי, מוסד ביאליק, 1949
* בעיר מכורה, מאת
* הרפתקאותיו של סיני בקיסרות השמים, מאת, [[ז'ול ורן]], מסדה, 1964
* ארסאן לופאן בן העשרים, מעצרו של ארסאן לופאן, מאת [[מוריס לבלאן
* השטן במוסקבה, מאת [[מיכאיל בולגקוב
* אגף הסרטן, מאת [[אלכסנדר סולז'ניצין
* אוגוסט 1914, מאת [[אלכסנדר סולז'ניצין
* ארכיפלג גולג, מאת [[אלכסנדר סולז'ניצין
* השעון וסיפורים אחרים, מאת [[איוואן טורגנייב
== ראו גם==
* מכתבו של סערוני אל התובע העליון בברית המועצות [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1927%2F08%2F16&id=Ar00203&sk=08F50E3D בעד היתר העברית בססס"ר] בעיתון "דבר", 16 באוגוסט 1927
* מכתבו של סערוני אל התובע העליון בברית המועצות תחת הכותרת "[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZF%2F1927%2F08%2F30&id=Ar00201&sk=56A4E9D7 מלחמת השפה העברית ברוסיה הסובייטית]" בעיתון "הצפירה", 30 באוגוסט 1927
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סערוני, יוסף}}
[[קטגוריה:מתרגמים מרוסית לעברית]]
|