אביב העמים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
|||
שורה 15:
[[קובץ:Nationalversammlung in der Paulskirche.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[האספה הלאומית של פרנקפורט|האספה הלאומית]] מתכנסת בפרנקפורט]]
[[קובץ:Horace Vernet-Barricade rue Soufflot.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מהומות יוני בפריז]]
מהומות אביב העמים החלו עם [[מהפכת פברואר (צרפת)|מהפכת פברואר]] בשנת [[1848]] ב[[צרפת]], שבה הודח [[לואי פיליפ, מלך הצרפתים|לואי-פיליפ]] על ידי ההמונים. הסיבות העיקריות לכך היו מדיניותו של המלך שהביאה למשבר כלכלי, וכן תחושת הקיפוח של המעמדות הנמוכים בצרפת שחסרו זכויות אזרח כמו זכות בחירה. המהומות אורגנו בייחוד על ידי הפועלים, בהנהגת [[לואי אוגוסט בלאנקי]], [[אטיין קבה]], [[לואי בלאן]] ו[[פייר-ז'וזף פרודון|פייר פרודון]]. למרות זאת, הוקמה בסופו של דבר רפובליקה ליברלית בורגנית. זו הקימה מפעלים רבים עבור הפועלים, אך גם העסיקה אותם בשכר נמוך והטילה מיסים חדשים על האיכרים. דבר זה הביא להתמרמרות רבה הן בקרב הפועלים והן בקרב האיכרים, שראו בפועלים, מחוללי המהפכה, את הגורמים למיסוי הכבד שהוטל עליהם. התוצאה הייתה מרד של הפועלים ברפובליקה אשר, ללא עזרת האיכרים,
[[גרמניה]] הייתה מפוצלת לעשרות מדינות שונות ובהן אין-ספור מפלגות וכוחות פוליטיים. המשותף להם, במידה מסוימת, היה הרצון לאיחוד מדינות אלו לישות גרמנית אחת. אך גם כאן שרר פילוג בין תומכי "גרמניה הגדולה", שדרשו איחוד כל המדינות דוברות הגרמנית, כולל אלו שתחת שלטון אוסטרי, ותומכי "גרמניה הקטנה" שדרשו איחוד כל המדינות הגרמניות למעט אלו שתחת שלטון [[האימפריה האוסטרית]]. השמאל (שכלל גם את [[ברית הקומוניסטים]] של [[קרל מרקס|מרקס]] ו[[פרידריך אנגלס|אנגלס]]) קרא למהפכה [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] בגרמניה ולברית בין המדינות המהפכניות באירופה שתצא למלחמה נגד רוסיה, שנחשבה למבצר הריאקציה. בהשפעת כל הכוחות האלו התקוממו המעמדות הנמוכים במדינות דוברות הגרמנית, כולל בקיסרות האוסטרית, [[מטרניך]] התפטר, הוקמו ממשלות ליברליות שהבטיחו חוקות מהפכניות והוקמה [[האספה הלאומית של פרנקפורט|האספה הגרמנית הכללית בפרנקפורט]]. אך עד מהרה הפכו דיוני האספה לעקרים. התגלעו סכסוכים רבים בין נציגי המדינות הגרמניות השונות ובין תומכי ההגמוניה הפרוסית מול ההגמוניה האוסטרית בגרמניה. ב[[ברלין]] דוכא ניסיון של פועלים וסטודנטים לחזור לדרך המהפכה בכוח הנשק.
| |||