הלל הרשושנים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יוניון ג'ק (שיחה | תרומות) מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:לשונאים עבריים ל קטגוריה:בלשנים ולשונאים עבריים using Cat-a-lot |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
||
שורה 8:
אמו נפטרה בצעירותו, והוא עבר לסבו אלכסנדר-זוסיא בעיירה [[קוסוב]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] הועבר עם משפחתו ל[[צ'כיה]], ולאחר המלחמה חזר לבוקובינה. למד ב[[סמינר למורים]] ב[[לבוב]]. היה [[מורה]] ל[[ספרות]] ולמקצועות היהדות וניהל שני [[בית ספר|בתי ספר]] ל[[עברית]]. בשנת [[1922]], בכנס של חובבי השפה העברית, הקים בבוקובינה את "גדוד מגיני השפה", שנאבק בקנאות למען השפה העברית והפצתה בקרב היהודים. ארגון מקביל, "[[גדוד מגיני השפה]]", הוקם ב[[ארץ ישראל]] רק שנה מאוחר יותר. בשנת [[1924]] הוסמך, על ידי, הקהילה היהודית ומשרד החינוך הרומני, להורות יהדות ועברית בבתי הספר היהודיים ברומניה. בשנת [[1925]] [[עברות|עברת]] את שם משפחתו להרשושנים.
באפריל [[1933]] יצא מרומניה כ[[עיתונאי]] היוצא לסקר את [[המכביה השנייה]] ו[[העלייה החמישית|נשאר בארץ ישראל]]. בתחילת [[1935]] פנה, בשם "גדוד מגיני השפה", להנהלות בתי הקולנוע בירושלים בהצעה [[ניקוד|לנקד]] את המילים העבריות המופיעות בסרטים.{{הערה|{{דואר היום|הלל הרשושנים|מכתב גלוי להנהלות בתי הקולנוע בירושלים|1935/01/29|00619}}}} עוד ברומניה נמנה עם חסידי [[זאב ז'בוטינסקי]], ובארץ עבד כ[[מגיה]] בעיתון "העם" שהופיע מטעם [[התנועה הרוויזיוניסטית]], ולאחר מכן בממשיכו, "[[הירדן (כתב עת)|הירדן]]" (בעריכת [[בנציון נתניהו]]), שבו פרסם ב-1935 [[תשבץ]] ראשון. בסוף 1935 נמנה עם מקימיו של ועד לציון 13 שנה לפטירתו של [[אליעזר בן
ב-[[1938]] נישא לתלמידתו לעברית, הינדה שטרום, שעברתה את שמה הפרטי לעפרה. לזוג נולדו שני בנים.
| |||