ג'ון גיי – הבדלי גרסאות

 

נעלה מכל ספק, שיצירתו הבאה, "אופרת הקבצנים", לא נועדה לשפר את מעמדו בעיני השלטונות. דרמה לירית זו, שעלתה על הבימה ב-29 בינואר 1728 בהפקת ג'ון ריץ', שמה את סר רוברט וולפול ללעג ולקלס. היצירה המפורסמת, שעליה נאמר כי היא "made Rich gay and Gay rich" (שימחה את ריץ' והעשירה את גיי) היוותה חידוש במובנים רבים. ה[[סאטירה]] של המחזה מכילה [[אלגוריה]] כפולה. דמויותיהם של פיצ'ם ומקהית' מייצגות את שודד הדרכים והגנגסטר המפורסם ג'ונתן ויילד ואת הפורץ הקוקני ג'ק שפארד, אך במקביל היה ברור, כי ג'ונתן ויילד מייצג את רוברט וולפול, שממשלתו גילתה סובלנות כלפי מעשי הנוכלות והרמיה של ויילד והניחה למנהלי ההשקעות, שבעטיים איבד גיי את הונו, לחמוק מעונש. עלילת הנוכלים ושודדי הדרכים שבמחזה הייתה מסווה לסאטירה חברתית, כי גיי הצהיר בבירור, שבתיאור הקוד המוסרי של דמויותיו הוא מכוון אל שחיתויות המעמד השליט. חלק מהצלחתה של "אופרת הקבצנים" אפשר לזקוף למשחקה של לאוויניה פנטון, שהייתה בהמשך לדוכסית בולטון, בתפקיד פולי פיצ'ם. ההצגה עלתה על הבימה במשך שישים ושניים ערבים מוצלחים, ואם כי נאמר שסוויפט הציע את הנושא ופופ וארבוטנוט

 

גיי כתב יצירת המשך, "פולי", המספרת את הרפתקות פולי פיצ'ם ב[[האיים הקריביים|הודו המערבית]]; ראש לשכת המלך אסר על הפקתה, מן הסתם בהשפעת וולפול. פעולת "דיכוי" זו לא גרמה כל נזק לגיי. הייתה זו פרסומת יוצאת מן הכלל ל"פולי", שהתפרסם למנויים בשנת 1729 והכניס למחברו כמה אלפי לירות שטרלינג. הדוכסית מקווינסברי פוטרה מן החצר בגין גיוס מנויים בארמון המלוכה. דוכס קווינסברי שיכן את גיי בביתו והדוכסית המשיכה להעניק לו חסות אוהדת עד מותו, ב-4 בדצמבר 1732. הוא נקבר ב[[מנזר וסטמינסטר|כנסיית וסטמינסטר]]. את הכתובת על מצבתו חיבר [[אלכסנדר פופ|פופ]] ואחריה מתנוססת אמרתו המחורזת, הלגלגנית של גיי עצמו: