אנה סוקולוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 12:
בשנת [[1953]] שיכנע [[ג'רום רובינס]] את סוקולוב להירתם לביסוס מקצועיותה של [[להקת ענבל]] הישראלית. השניים סייעו יחדיו להכנת מסעה המוצלח של להקת ענבל ב[[אירופה]] ובארצות הברית. קשריה עם המחול ב[[ישראל]] התהדקו וסוקולוב עבדה בארץ עם להקות המחול המרכזיות, בהן: [[להקת בת שבע]], להקת ענבל והתיאטרון הלירי אותו ייסדה. בעבודתה עם התיאטראות בארץ בלטה עבודתה על עיצוב התנועה במחזה "[[שלמה המלך ושלמי הסנדלר]]" (1964).
 
סוקולוב הביאה את המחול המודרני ל[[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]] ועבדה עם [[טנסי ויליאמס]], [[איליה קאזאן]] (סוקולוב שימשה עוזרת במאי ב[[קמינו ריאל]]), [[קורט וייל]] (תמונת רחוב), [[ברטולדברטולט ברכט]] (גליליאו), [[מארק בליצשטיין]] (רג'ינה) ו[[ליאונרד ברנשטיין]] ([[קנדיד (מחזה)|קנדיד]]). בניו יורק הייתה חברה בקבוצה המייסדת של [[בית ספר למשחק|בית הספר למשחק]] "[[אולפן השחקנים]]", שפעל על בסיס [[שיטת סטניסלבסקי]]. כארבעים שנה לימדה במחלקות למחול ולדרמה ב[[ג'וליארד]].
 
סוקולוב חיפשה את הקשר בין צורות האמנות השונות והייתה הראשונה שהשתמשה ב[[ג'אז]] לעבודת מחול רציני. חרף השתייכותה למחול המודרני בלטו יצירותיה הכוריאוגרפיות בלהקות בלט חשובות וב[[אופרה]]. בין מקורות ההשראה שלה להקמת תיאטראות מחול הייתה [[אמנות פלסטית]].