אטימולוגיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 24:
חקר האטימולוגיה בעברית מתמקד בעיקר במילים קדומות, מתקופת ה[[תנ"ך]] ומתקופת ה[[תלמוד]] וה[[משנה]], ובו הן מושוות למילים ב[[ערבית]], ב[[ארמית]] וב[[שפות שמיות]] אחרות. העברית, שהיא שפה שמית, קלטה כבר בימי קדם מילים שמוצאן יווני ולטיני, בימי הביניים הושפעה מן הערבית, ובעת החדשה הטמיעה בתוכה מילים לועזיות רבות.
 
ב[[עברית]] החדשה נטבעו מילים רבות בשלב מאוחר יחסית (מאז ימי [[אליעזר בן -יהודה]]), ועל כן גיזרונן בדרך כלל ברור ומתועד. הבלשן [[ראובן סיוון]] תיעד בכתביו את סיפור חייהם של חידושים בעברית, ומילונים כגון [[מילון אבן שושן]] מגישים לקורא פרטים על גיזרון המילים. הבלשן [[ארנסט קליין]] חיבר מילון גיזרוני מקיף ("מילון גיזרוני מקיף של השפה העברית לקורא האנגלי"), [[יחזקאל קוטשר]] כתב ספר על מילים עבריות שהושפעו מלשונות זרות, ו[[רוביק רוזנטל]] כתב בספריו ובטוריו על מקורם של ביטויי עגה בעברית.
 
ה[[סלנג]] העברי הושפע משפות שכנות, מגלי העלייה ומשפות האם של הישראלים וכן מה[[גלובליזציה]], ובולטת בו השפעת הערבית, האנגלית והיידיש. בעגה העברית יש תערובת של מילים שהגיעו גם מרוסית, מטורקית, מלדינו ועוד.