ביקוע גרעיני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שפק (שיחה | תרומות)
רטטוי
מ שוחזר מעריכות של שפק (שיחה) לעריכה האחרונה של RimerMoshe
שורה 48:
ביקוע גרעיני הוא תגובה אנרגטית מאוד - כל ביקוע משחרר כמה מאות [[אלקטרונוולט|מא"ו]] עבור כל אטום מבוקע, לעומת כמה עשרות א"ו עבור כל תגובה יחידאית של [[חמצון]], כגון בשריפה או פיצוץ של [[TNT]]. משום כך, מאז שהתגלה הביקוע הגרעיני והאפשרות לתגובת שרשרת של ביקועים, נעשה שימוש באנרגיית הביקוע, הן לצורכי מלחמה ([[פצצת אטום]]) והן לצורכי שלום ([[כור גרעיני]]).
 
נוסף על כך שהביקוע הגרעיני הוא אנרגטי יותר מחמצון ושריפה, יש לו יתרונות נוספים על פני שריפת [[דלק מאובן]]: בעת ביקוע גרעיני נוצרת אנרגיה ללא פליטת [[פחמן דו-חמצני]], שהוא [[אפקט החממה|גז חממה]], ולאורניום, בניגוד ל[[פחם]] או ל[[נפט]], אין שימושים אחרים העשויים להביא לייקור מחירו. ברם, למרות יתרונות מפתים אלה, לדלק הגרעיני חסרונות גדולים בתחום הבטיחות: תאונה בכור גרעיני כמו זו שקרתה ב[[צ'רנוביל]] או כמו זו שכמעט קרתה ב[[תאונת אי שלושת המילין|אי שלושת המילין]] עלולה להביא לזיהום רדיואקטיבי ולגבות רבבות קורבנות בסביבה עצומה סביב המוקד. בעיה נוספת בהפעלתם של כורים גרעיניים היא בעיית תוצרי הביקוע, שהם חומרים רדיואקטיביים מאוד, אשר לא מתפרקים במשך אלפי שנים: הדרך היחידה להיפטר מהם באופן בטוח היא לקבור אותם בפירים עמוקים בבטן האדמה, בעומק של כמה מאות מטרים, בתוך סלע קשה ובקופסאות אטומות, כדי שהחומרים הרדיואקטיביים לא ידלפו החוצה ולא יזהמו את הקרקע או את [[מי תהום|מי התהום]]. בשל חסרונות אלה השימוש בדלק גרעיני עדיין אינו גורף, והוא מהווה מושא לדיון ציבורי נוקב. רטטוי
 
בשנת [[1993]] הוצע סוג חדשני של [[תחנת כוח]] גרעינית, בה משולבים [[מאיץ חלקיקים]] וכור גרעיני [[מסה קריטית|תת־קריטי]]. תחנת כוח מסוג זה, הנקראת [[מגבר אנרגיה]], צפויה להיות נקייה, בטוחה וזולה לתפעול. זאת בעיקר משום שלא מתחוללת בה [[תגובת שרשרת גרעינית]] ואין חשש לתגובות בלתי מבוקרות. למעשה, נבחנת האפשרות להשתמש במגברי אנרגיה לביקוע חומרים רדיואקטיביים מסוכנים לתוצרים לא מסוכנים. כך ניתן להיפטר מפסולת גרעינית במקום להטמינה. יישום זה מעורר עניין במיוחד לאור החשש משימוש עוין בפסולת גרעינית להכנת "[[פצצה מלוכלכת]]".