התקווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 188.64.207.91 (שיחה) לעריכה האחרונה של איתי פרץ
שורה 15:
"'''הַתִּקְוָה'''" הוא [[המנון לאומי|ההמנון הלאומי]] של [[מדינת ישראל]], ועד הקמתה היה [[המנון|המנונה]] של [[התנועה הציונית]]. ההמנון כולל, בשינויים קלים, את שני ה[[בית (שירה)|בתים]] הראשונים מהשיר "[[תקוותנו|תִּקְוָתֵנוּ]]" של [[נפתלי הרץ אימבר]], אשר חובר בשנת [[1878]]. מקור ה[[לחן]] במנגינה רומנית עממית, והוא חובר למלל על ידי [[שמואל כהן (מלחין)|שמואל כהן]]. השיר, שהתקבל כהמנון לאומי ב[[היישוב|יישוב]] [[ציונות|ובתנועה הציונית]] משלהי [[המאה ה-19|המאה ה־19]], נחשב להמנון מדינת ישראל [[קום המדינה|מיום הקמתה]], אך עוגן ב[[החקיקה בישראל|חוק הישראלי]] רק כעבור 56 שנה, ב־[[10 בנובמבר]] [[2004]].
 
== המילים ==
FREE PALESTINE KILL ALL JEWS REMOVE ALL KIKES FROM OUR HOLY LAND
[[קובץ:KOL OD.jpg|שמאל|ממוזער|287px|הבית הראשון והפזמון של השיר "[[תקוותנו]]" בכתב ידו של נפתלי הרץ אימבר ועם חתימתו, [[תרס"ח]] ([[1908]])]]
FREE PALESTINE KILL ALL JEWS REMOVE ALL KIKES FROM OUR HOLY LAND
"התקווה" הוא גרסה קצרה של השיר "[[תקוותנו|תִּקְוָתֵנוּ]]", שחיבר המשורר [[נפתלי הרץ אימבר]], בעת שהתארח בעיר [[יאש]] שב[[רומניה]] אצל משכיל יהודי מקומי בשנת [[1878]]. ההמנון כולל את שני הבתים הראשונים, מתוך תשעת בתיו של השיר '''תִּקְוָתֵנוּ'''.
FREE PALESTINE KILL ALL JEWS REMOVE ALL KIKES FROM OUR HOLY LAND
השיר נכתב ב[[הברה אשכנזית]], והדבר ניכר הן ב[[משקל (שירה)|משקל]] שלו והן באופן שבו הולחן. ההלחנה גם מחייבת לשיר את ההמנון ב[[הטעמה]] אשכנזית, השונה מההטעמה המקובלת ב[[עברית ישראלית]] (המבוססת על ה[[הגייה ספרדית|הגייה הספרדית]]).
FREE PALESTINE KILL ALL JEWS REMOVE ALL KIKES FROM OUR HOLY LAND
השורה הפותחת את [[פזמון חוזר|הפזמון החוזר]] של התקווה: "עוד לא אבדה תקותנו" היא מענה לפסוק ב[[חזון העצמות היבשות]] בדברי הנביא [[יחזקאל]]{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|לז|יא}}}}:
 
{{ציטוטון|וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ '''וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ''' נִגְזַרְנוּ לָנוּ}}
 
[[דוד יודילוביץ]] איש [[ראשון לציון]] סיפר בזיכרונותיו כי הוא וחבריו הכירו את אימבר בשעה שחיבר את השיר. יחד עם חבריו, איש [[ביל"ו]] [[ישראל בלקינד]] ו[[מרדכי לובמן|מרדכי לובמן חביב]], הגיה יודילוביץ הן את סגנון השיר והן את תוכנו, ואימבר אישר זאת. התיקונים כללו שינוי נוסח הפזמון החוזר: "עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ / הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה / לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ / לָעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה", הוחלפו במילים: "עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ / הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם / לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ / אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם".
 
[[תחביר]]ית, שני בתי ההמנון הם [[משפט (בלשנות)|משפט]] יחיד, כשהבית הראשון הוא [[משפט משועבד#פסוקית תיאור|פסוקית התנאי]] של המשפט הכולל ושתי השורות האחרונות של הבית השני הן [[משפט משועבד#פסוקית לוואי|פסוקית הלוואי]] של ה[[נושא (דקדוק)|נושא]] ("תקוותנו"), במבנה הבא (התוכן קוצר לשם בהירות הדגמת המבנה): "כל עוד הנפש הומייה והעין צופייה, לא אבדה תקוותנו להיות עם חופשי".
{|class=wikitable
|rowspan=2 align=center valign=top|[[משפט משועבד#פסוקית תיאור|פסוקית התנאי]]
|rowspan=2 align=center valign=top| [[תיאור (לשון)#תיאור זמן|תיאור זמן]]
|rowspan=2 align=center valign=top|[[נשוא]]
|colspan=2 align=center|[[נושא (דקדוק)|נושא]]
|rowspan=2 align=center valign=top|[[משפט משועבד#פסוקית לוואי|פסוקית הלוואי]]
|-
|
|align=center|[[תמורה (תחביר)|תמורה]]
|-
|valign=top|כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה,<br>וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה,
|valign=middle|עוֹד לֹא
|valign=middle|אָבְדָה
|valign=middle|תִּקְוָתֵנוּ,
|valign=middle|הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם,
|<br><br>לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.
|}
 
== הלחן ==