בית המוסדות הלאומיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 42:
{{ציטוט|תוכן="הלכתי לחדר הראשון, הכי קרוב לוועד הלאומי. הדלת נקרעה מעוצמת הפיצוץ, והייתה אפשרות לעבור. במבט אחד ראיתי שיש שם משהו מוטל על הארץ. התברר ששזה היה לייב יפה... פגשתי את חיים הרצוג נושא את אשתו בזרועותיו, היא הייתה מעולפת וחיוורת מאוד וזבה דם... הבניין הזה, שהיה כל כך מסודר, כל כך מטופח, כל כך מצוחצח, היה עכשיו כולו תוהו ובוהו ואנדרלמוסיה מוחלטת של תיקים ושל דם ושל זכוכית."|מקור= עמ' 513}}
 
פיצוץ זה היה השלישי בסדרת פיגועי הטרור בירושלים במלחמת העצמאות. קדמו לו פיצוץ בניין ה[[פלסטיין פוסט]] ב-[[2 בפברואר]] [[1948]] בו נהרגו שלושה ו[[הפיגוע ברחוב בן -יהודה (1948)|הפיגוע ברחוב בן -יהודה]] ב-[[22 בפברואר]] [[1948]] בו נהרגו חמישים ותשעה בני אדם. חודש לפני כן, ב[[ינואר]] [[1948]], פוצץ ארגון [[ההגנה]] את [[פיצוץ מלון סמירמיס|מלון סמירמיס]] והרג 26 איש.
 
לאחר הפיגוע שוקם המבנה, וסביבו הוקמו גדרות ברזל וחומות ברזל. הרחבה הפכה למגרש חנייה סגור עד שנת [[1987]], בה שופצו הבניין והחצר. החצר רוצפה באבן והגדרות הוסרו.