מיסה בסי מינור – הבדלי גרסאות

באך לא נתן כותרת ליצירה זו. תחת זאת, ניתן לארבעת חלקי המיסה הלטינית דף כותרת משלהם - '''[[קיריה]]''', '''גלוריה''', '''[[סימבולום ניקנום]]''' (הידוע גם בשם '''קרדו''') ו'''סנקטוס''', '''הוזאנההוסאנה''' '''בנדיקטוס''' ו'''אגנוס דאי''', ואלה נצררו פשוט בחבילה אחת. למעשה, החלקים השונים דורשים מספרים שונים וסידורי מבצעים שונים, ומכאן עולה ההנחה שבאך לא ציפה שהיצירה תבוצע בשלמותה. מאידך, החלקים בכתב היד ממוספרים מ-1 עד 4, וחתימת הסיום הרגילה של באך על כתבי היד שלו (S.D.G. – Soli Deo Gloria – לאל בלבד התהילה) נמצאת רק בסוף ה"דונה נוביס פאצם". המיסה מציגה חוויה מוזיקלית שלמה ומאוחדת. מפאת אורכה - קרוב לשעתיים - לא בוצעה מעולם כחלק מן הליטורגיה ה[[כנסייה|כנסייתית]]. הביצוע הראשון התקיים ככל הנראה לאחר מות באך, כשבנו, [[קרל פיליפ עמנואל באך]] ביצע את פרק ה"גלוריה" (אבל לא את כל המיסה) ב[[ברלין]]. ביצועים של המיסה בסי מינור בשלמותה לא עלו על הבימה עד [[המאה ה-19]], והראשון בהם היה בשנת [[1859]].