מיסה בסי מינור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 3:
==רקע והקשר למיסה בסי מינור==
[[קובץ:Bwv232-credo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדף הראשון של ה'''קרדו''']]
באך לא נתן כותרת ליצירה זו. תחת זאת, ניתן לארבעת חלקי המיסה הלטינית דף כותרת משלהם - '''[[קיריה]]''', '''גלוריה''', '''[[סימבולום ניקנום]]''' (הידוע גם בשם '''קרדו''') ו'''סנקטוס''', '''הוזאנההוסאנה''' '''בנדיקטוס''' ו'''אגנוס דאי''', ואלה נצררו פשוט בחבילה אחת. למעשה, החלקים השונים דורשים מספרים שונים וסידורי מבצעים שונים, ומכאן עולה ההנחה שבאך לא ציפה שהיצירה תבוצע בשלמותה. מאידך, החלקים בכתב היד ממוספרים מ-1 עד 4, וחתימת הסיום הרגילה של באך על כתבי היד שלו (S.D.G. – Soli Deo Gloria – לאל בלבד התהילה) נמצאת רק בסוף ה"דונה נוביס פאצם". המיסה מציגה חוויה מוזיקלית שלמה ומאוחדת. מפאת אורכה - קרוב לשעתיים - לא בוצעה מעולם כחלק מן הליטורגיה ה[[כנסייה|כנסייתית]]. הביצוע הראשון התקיים ככל הנראה לאחר מות באך, כשבנו, [[קרל פיליפ עמנואל באך]] ביצע את פרק ה"גלוריה" (אבל לא את כל המיסה) ב[[ברלין]]. ביצועים של המיסה בסי מינור בשלמותה לא עלו על הבימה עד [[המאה ה-19]], והראשון בהם היה בשנת [[1859]].
 
יש המקשים מדוע באך, הלותרני, ראה לנכון להשקיע מאמץ כה גדול ביצירת מיסה לטינית בסדר גודל כזה. אחרי הכול, המיסה הלטינית היא חלק מן הליטורגיה המסורתית של הכנסייה ה[[קתוליות|קתולית]] הרומית, והרשומות ההיסטוריות אינן מראות כל רמז למישהו שהזמין את היצירה, כך שלא נותר אלא להניח שבאך חיבר את המיסה הזו מסיבות אישיות - מעשה יוצא דופן מבחינתו, בהתחשב במנהגו לחבר יצירות דתיות רק למטרת ביצוע מוגדר. ואולם, הלותרנים של [[המאה ה-18]] הרבו להשתמש במיסה הלטינית כחלק מן הליטורגיה שלהם, בייחוד בפרקי ה"קיריה" וה"גלוריה", בהם כל העדה שרה, והמיסה הלטינית הייתה כמעט אוניברסלית כצורה של [[מוזיקה כנסייתית]].