תלמוד בבלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 185.32.176.44 (שיחה) לעריכה האחרונה של מפתח-רשימה |
נוספו פרטים שכנראה לא ידע מי שכתב את זה לפני תגיות: לבדיקה נוספת עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1:
{{ספרות חז"ל}}
[[קובץ:First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg|שמאל|ממוזער|215px|העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד [[רש"י]] ובצד שני [[בעלי התוספות]]. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן [[כתב רש"י]]. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז [[דפוס שונצינו]]]]
'''התלמוד הבבלי''' הוא חיבור שבו מסוכמת הגותם ה[[הלכה|הלכתית]] וה[[אגדה (יהדות)|אגדית]] המרכזית של ה[[אמוראים]] - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת ה[[משנה]], מתחילת [[המאה ה-3]] ועד לסוף [[המאה ה-5]], בין אלו שהתגוררו ב[[בבל]] ובין המתגוררים ב[[ארץ ישראל]]. הגות זו נכתבה בעיקרה כפרשנות על דברי דורות קודמים של חכמים, דהיינו על המשנה ועל ה[[ברייתא|ברייתות]], בצורה של
בנוסף לתוכן האמוראי, מצויים בתלמוד קטעי עריכה וקישור שנכתבו בתקופה מעט מאוחרת יותר בידי עורכים בבליים מדור ה[[סבוראים]], שחלק מדבריהם משוקעים בתלמוד עצמו{{הערה|הרב יהודה פרומן, [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/hatalmud/a14-2.htm התלמוד כהוויתו], פרק ארבעה-עשר: רבנן סבוראי, תשרי תשס"ד, אתר דעת}}. מלבד המשנה מביא התלמוד גם מובאות תנאיות אחרות, שלא נכנסו לסדרי המשנה, המכונות "[[ברייתא|ברייתות]]" - חיצוניות (חלקן מוזכרות גם במדרשי התנאים: [[מכילתא]], [[ספרא]] ו[[ספרי]], ב[[תוספתא]] ובמקומות אחרים).
שפת התלמוד הבבלי היא שילוב של [[עברית משנאית]] (בציטוט המשנה וציטוט דברי אמוראים מוקדמים) ו[[ארמית בבלית]] (בטקסט הפרשני). התלמוד הבבלי הוא בעל היקף גדול, ובמהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של פרשנים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים. החל מהדפסת [[ש"ס ונציה]] בשנים [[1520]]–[[1523]], נקבעה "צורת הדף" על ידי האלמנה והאחים רא"ם, שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם ב[[ש"ס וילנא|מהדורת וילנא]], שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.
התלמוד הבבלי כתוב בצורה כלכך מדוקדקת שאין אף מילה אחת מיותרת בו. תלמידי הישיבות מעניינים בתלמוד בגישה זו, ומדקדקים בכל מילה. ומכל משפט, תיבה או אפילו הטיית גוף לומדים רעיון מסוים (הלכתי, אמוני או מוסרי).
==תלמוד או גמרא==
| |||