מרוץ 24 השעות של לה מאן – הבדלי גרסאות

שנות ה-80 היו בסימן שליטה מוחלטת{{הערה|http://www.timeslive.co.za/sundaytimes/lifestyle/2015/06/06/The-10-greatest-cars-to-ever-race-at-the-Le-Mans-24-Hours}} של פורשה במרוץ לה מאן עם שיא של שבעה ניצחונות רצופים במרוץ בשנים [[1981]]–[[1987]] כולם עם מכוניות החברה לגרופ C אשר עודדה תצרוכת דלק נמוכה. בתחילה מכונית ה[[פורשה 956]] ואחר כך מכונית הפורשה 962 אשר החליפה אותה. מלבד הניצחונות במרוץ, ידעה פורשה הצלחות רבות בצל היריבות מול [[פרארי]] ו[[לנצ'יה]] כגון מקומות 1–5 במרוץ [[1982]], מקומות 1–8 במרוץ [[1983]], מקומות 1–7 במרוץ [[1984]], מקומות 1–5 במרוץ [[1985]] ומקומות 1–7 במרוץ [[1986]]. מרוץ שנת [[1988]] הסתיים בדרמה גדולה כאשר מכונית הפורשה 962 הובילה בדרך לניצחון לאחר מרוץ צמוד עם מכונית [[יגואר (רכב)|היגואר]] XJR-9, אלא שטעות נדירה חייבה אותה לבזבז זמן יקר בתדלוק לאחר שאזל לה הדלק, כאשר יגואר מנצחת את המרוץ ומסיימת את שושלת הניצחונות של פורשה בת ה-7 שנים. את מרוץ [[1989]] ניצחה [[מרצדס-בנץ]] כאשר היא משיגה את המקומות 1–2. בנוסף, במרוץ זה שברה קבוצת וולטר רייסינג-[[פיג'ו]] את שיא המהירות במרוץ לה מאן כאשר רשמה מהירות של 406 קמ"ש. בשנת [[1990]] שוב ניצחה יגואר הפעם עם מכונית ה-XJR-12 שלה. בשנת [[1991]] זכתה במרוץ חברת מאזדה יחד עם מכונית ה-787B בעלת מנוע ונקל, הייתה זו הפעם הראשונה והיחידה שמכונית בעלת מנוע לא־בוכנאי זכתה במרוץ, והפעם הראשונה והיחידה שיצרנית רכב יפנית זכתה במרוץ לה מאן. בשנים [[1992]] ו-[[1993]] נכנסה חברת פיג'ו למרוץ וזכתה שנתיים ברציפות בשנים אלו עם מכוניות ה-905 שלה.