קמרה אובסקורה – הבדלי גרסאות

גרסה נוספת של קמרה אובסקורה הציג [[ג'מבטיסטה דלה פורטה]] במהדורה הראשונה של ספרו "Magia Naturalis" מ-[[1558]]. דלה פורטה, שחקר תהליכים טבעיים ומכניים, והיה גם מחזאי ואמרגן מפורסם, התעניין בקמרה אובסקורה בעיקר כאמצעי להקרנת הופעות תאטרליות בפני קהל שהיה ממוקם בתוך החדר החשוך. במהדורה השנייה והמורחבת של ספרו מ-[[1589]] פיתח דלה פורטה קמרה אובסקורה שמכילה עדשה. לדבריו, הצופים "יראו דימויים של דברים שנמצאים בחוץ בצורה כה ברורה ופתוחה עד כי לא יפסיקו להתענג ולהשתאות"{{הערה|1=''Magiae Naturalis libri XX Ab ipso authore expurgati, & superaucti'', 2nd Ed. Naples, Italy: Apud H. Saluianum, 1589, book XVII, chap. VI.}}. דלה פורטה רצה להשתמש בעקרון של קמרה אובסקורה כדי לבנות חדר מוחשך, שבו יוקרנו הצגות של ציד, קרבות, משחקים "ופלאות אחרים" שיתרחשו מחוץ לחדר.

 

 

==קמרה אובסקורה כעזר לציירים==

 

====קמרה אובסקורה והעין האנושית====

 

במהלך המאות ה-17 וה-18 הייתה קמרה אובסקורה המודל הנפוץ ביותר להסבר פעולת העין האנושית, ולייצוג היחס בין קולט ובין העמדה של סובייקט המכיר את העולם החיצוני. המכשיר האופטי תפס מקום מרכזי בעבודתם של מספר הוגים חשובים בני המאה ה-17, כולל [[לייבניץ]], [[רנה דקארט|דקארט]], [[אייזק ניוטון|ניוטון]] ו[[ג'ון לוק|לוק]]. בייצוג זה, הסובייקט והעולם נתפסו כישויות נתונות, נפרדות ומובחנות. כתוצאה מכך, פעולת הראייה הובנה כהשתקפות פסיבית של העולם הנצפה, וכמו כן, נתפסה כמנגנון אוניברסלי שאינו תלוי בגוף הפיזי של צופה מסוים.