מודל דרודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 3:
השאלה מדוע חלק מהחומרים מוליכים חשמל וחום טוב יותר מאחרים הייתה שאלה פתוחה בפיזיקה של סוף המאה התשע עשרה. בשנת [[1897]] גילה [[ג'יי ג'יי תומסון]] את קיומו של ה[[אלקטרון]], שהיווה מועמד טבעי לתפקיד נושא הזרם במתכות. שלוש שנים לאחר מכן פרסם פאול דרודה את המודל הפשטני שלו להולכה במתכות, שהוא למעשה יישום [[התורה הקינטית של הגזים]] (שהייתה כבר אז תורה מוצלחת מבחינת כח הניבויי שלה) עבור מתכות. חשוב לזכור כי מודל זה פותח בתקופה בה מבנה האטום לא היה ידוע (לפני [[מודל האטום של בוהר]]) ו[[מכניקת הקוונטים]] עוד לא פותחה.
 
המודל מנבא בהצלחה רבות מהתופעות הנצפות במתכות, וביניהן [[חוק אוהם]], [[חוק וידמן פרנץ]], [[תדירות פלזמה|תדירות הפלזמה]] ועוד. עם זאת, המודל פשטני מאוד ואינו כולל אפקטים קוואנטייםקוונטיים ולכן קיימים פערים רבים בין תחזיות המודל למדידות. על אף מגבלותיו, המודל משמש עד היום כבסיס אינטואיטיבי לדיון על מוליכות במתכות ויכול אף לשמש כמודל [[כלל אצבע|לחישובי אצבע]].
 
==הנחות המודל==