ז'אן לואיז קלמן – הבדלי גרסאות

בגיל 114 שנים הופיעה בסרט Vincent et moi ("'''וינסנט ואני'''"), בו סיפרה על פגישתה עם [[וינסנט ואן גוך]], שהתקיימה ב[[חנות]] של [[אב]]יה בגיל 13. בעת בה צולם הסרט, מאחרהיא שהייתההייתה האדם החי היחיד, בעת בה צולם הסרט, שפגש את וינסנט ואן גוך. בשנת [[1995]], לאחר שמלאו לה 120 שנה, הופיעה ב[[סרט דוקומנטרי|סרט הדוקומנטרי]] Au-delà de 120 ans avec Jeanne Calment ("'''לאחר 120 עם ז'אן קלמן'''"). בשל גילה המבוגר היא זכתה לחוות [[היסטוריה של הטכנולוגיה#המאה ה-19|שינויים טכנולוגיים]] רבים במהלך חייה ובתחילת דרכם, בין היתר היא השתתפה בהקרנה הקולנועית הראשונה שהוקרנה ב"גרנד דה קפה" ([[בית קפה]]) ב[[פריז]] על ידי [[האחים לומייר]] בשנת [[1895]] בהיותה בת עשרים. ב-17 באוקטובר 1995, כשהיא כמעט בת 121, הוכתרה בתואר "האדם הכי מבוגר אי פעם", כשעברה ב-53 ימים את הגיל שבו נחשב אז איזומי כשמת ב-1986, וכן צולמה מחזיקה בתעודה יום אחר כך (ב-18 באוקטובר 1995), דבר שהופרך סופית ב-2011, ותוקן בספר השיאים של גינס לשנת 2012.