וולגטה – הבדלי גרסאות

הירונימוס החל במלאכת התרגום בסביבות שנת [[390]] והשלימה בשנת [[405]]. הוא שלט ב[[יוונית עתיקה|יוונית]], ב[[עברית מקראית|עברית]] וב[[ארמית]], והסתמך בתרגומו על מקורות ונוסחים שונים. את ספרי התנ"ך הוא תרגם באופן עצמאי מנוסח עברי שהיה קרוב אך לא זהה ל[[נוסח המסורה]]: ברוב המקומות, אם כי בהחלט לא בכולם, הוולגטה מעדיפה את המסורה על פני השבעים, בעיקר, או על פני [[עקילס]] ו[[תאודוטיון]].{{הערה|שם=פט|1=Hector M. Patmore.
Adam, Satan, and the King of Tyre: The Interpretation of Ezekiel 28:11-19 in Late Antiquity. [[הוצאת בריל]], 2012. עמ' 186-188.}} כך, לדוגמה, מבין 68 [[מילים יחידאיות]] ב[[ספר בראשית]], הוולגטה מציגה את גרסת [[תרגום השבעים]] רק בשלוש ואת זו של המסורה בכל היתר, שב-32 מתוכן המסורה נוגדת במובהק את השבעים.{{הערה|1=Craig A. Evans, The Book of Genesis: Composition, Reception, and Interpretation. [[הוצאת בריל]], 2012. עמ' 533.}} הוולגטה נחשבת באקדמיה כראיה לכך שנוסח קדם-מסורה, שכבר היה יציב בעיקרו, היה הגרסה הנפוצה בארץ ישראל עוד במאה הרביעית.{{הערה|שם=פט}} את תרגומיו ל[[תוספות לספר דניאל]] ול[[תוספות למגילת אסתר]] הוא ביסס הירונימוס על תרגומים יווניים, ואת [[הספרים החיצוניים]], [[ספר טוביה|טוביה]] ו[[ספר יהודית|יהודית]] הוא תרגם מגרסאותיהם הארמיות. תרגומו לספרי [[הברית החדשה]] התבסס על התרגומים הלטיניים הקיימים, עם תיקונים והתאמות על פי המקור היווני. נוסף לתרגום [[ספר תהלים]] על בסיס המקור העברי, העמיד הירונימוס תרגום נוסף שהתבסס על נוסח ה[[הקספלה]] של [[תרגום השבעים]]. תרגום זה מן היוונית הוא שנכלל לבסוף ברוב מהדורות הוולגטה.