אביבה קרינסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
||
שורה 10:
קרינסקי פרסמה ספרים [[מאמר]]ים ו[[מסה (חיבור עיוני)|מסות]] בתחום הספרות העברית החדשה ובתחום הספרות הכללית.
* ספרה '''מערכי שיעור להוראת שקיעה כפרית מאת [[יצחק בן-נר]]''' (1984), מתמקד בסגנון הריאליסטי, בדרך ההראייה דמוית [[תסריט]] הקולנוע בסיפורי הקובץ "שקיעה כפרית" מאת יצחק בן-נר. מוצעות בו דרכים מגוונות ויצירתיות להכיל קובץ סיפורים שלם על תכניו ודרכי ההבעה הייחודיות שלו במסגרת השיעורים המוקדשים ללימוד ספרי הקריאה לפי תוכנית הלימודים בספרות לחטיבה העליונה מבלי לפסוח על הייחוד שבכל סיפור בקובץ. ראשיתו של הספר בהצעה מצומצמת יותר שפורסמה בעלון המורה לספרות חוברת 2, [[משרד החינוך]] הפיקוח על הוראת הספרות, 1982/3.
* בספרה '''המוטיב וה[[סמל]]''' (1985) תשומת הלב מופנית לדרך ההבעה בספרות בזיקתה לאמנויות נוספות כ[[ציור]], [[קולנוע]], [[מוזיקה]]. ההתמקדות היא בסמל ובמוטיב כמפתחות לגילוי משמעויות היצירה ודרכי ארגונה. משמעות הסמל, תפקידו ביצירה ודרכי השפעתו על הקורא מודגמים בציור "[[גרניקה (ציור)|גרניקה]]" מאת [[פיקאסו]], בסרט "שכנים" בבימוי מקלרן, בשירים מאת [[איתמר יעוז-קסט]] ו[[יהודה עמיחי]]. בסיפורת ביצירות משל [[ס. יזהר]], [[בנימין תמוז]], [[עמוס עוז]], [[אהרון ראובני]], [[א. ב. יהושע]], [[
* הספר '''בעקבות הכוכב האבוד. עיון והנחיה בקריאת "[[הנסיך הקטן]]"''' (1992) מתמקד ברובדי המשמעות השונים של היצירה, בייחוד בהקשרה התרבותי-ספרותי. לראשונה, יוצרת המחברת זיקה בין יצירותיו של [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]] "הנסיך הקטן" ו"ארצו של אדם" לפילוסופיה [[אקזיסטנציאליזם|האקזיסטנציאליסטית]] של [[ז'אן-פול סארטר]] בן זמנו וארצו. היצירה מוארת גם על רקע יצירות ספרות משל סופרים אחרים בעלות מאפיינים אקזיסטנציאליסטיים שנכתבו בזמנו. גם ההקשר ההיסטורי-חברתי זוכה להארה בספר: אירועי [[מלחמת העולם השנייה]] הבאים לידי ביטוי בו. קשרים לסיפור העממי ול[[מיתוס]]ים וליצירות ספרות הנכתבות היום נוצרים גם הם בספר ונכללת בו אנתולוגיה של שירים משל משוררים ישראליים המתייחסים ל"הנסיך הקטן" לצורך אמירה שלהם על העולם: [[רוני סומק]], [[מוטי בהרב]], [[דליה רביקוביץ]], [[מאיר ויזלטיר]], [[יעקב בסר]]. חלק אחר בספר עוסק בהנחיות לקריאת הסיפור ללומדים בחטיבה העליונה ובשיטה חדשנית להוראתו בלתי מקובלת בעיקר בהוראה העל-יסודית. הספר זכה בפרס [[לוין קיפניס]] ב-1992 על החלק העיוני שבו.
* הספר '''הדגם של ה"התקבלות" בהוראת הספרות - למידה בסביבה מתוקשבת''' (1997) מציג את הגישה הדיאלוגית לקליטת ה[[טקסט]], תורת ה"התקבלות" מבית מדרשו של הנס רוברט יאוס, המתמקדת בנמען כחלק מ[[קבוצה חברתית]] מסוימת וכמי שבונה את הטקסט מחדש. מודגשת חשיבות הדיאלוג בין הקורא לטקסט כמשחרר את הקורא מאילוצים חברתיים-פוליטיים-תרבותיים המגבילים את חשיבתו מכורח היותו בן זמנו ומקומו. כמו כן, ניתנת הדעת להתקרבות להוויה חברתית תרבותית שונה משל הקורא באמצעות הדיאלוג ללא ויתור על הייחוד של כל בן שיח בתרבות. בכך יש משום היענות לצרכים הייחודיים של הנמענים בחברה הישראלית [[תרבות|הרב תרבותית]] ורב לשונית. ההדגמה היא בשירים "מלים" (1984) מאת [[מאיר ויזלטיר]] ו"כרמי" (תשכ"ז) מאת [[פניה ברגשטיין]] וביצירות של המשוררים [[ח. נ. ביאליק]], [[שאול טשרניחובסקי]], [[רוני סומק]] ו[[יהודה עמיחי]]. למורים לספרות מוצע לימוד התאוריה בסביבה מתוקשבת המותאמת לדיאלוג זה.
| |||