הר המנוחות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות - הסרת הוצאת ספרים ריקה (תג) |
סידור קטגוריות |
||
שורה 7:
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=הר המנוחות}}
|מפה מפורטת=
|סוג=[[בית קברות]]
|דת=[[יהודים]]
|פעיל=
שורה 24:
==היסטורית בית הקברות==
לאחר שהתברר שלא יהיה ניתן לשוב ולקבור את המתים של ירושלים ב[[בית הקברות בהר הזיתים]] פעלו השלטונות למצוא אתר חלופי לבית קברות שיהיה קרוב מספיק לעיר, והאתר של הר המנוחות נבחר. במהלך שנת 1950 בוצעו עבודות הכשרת השטח.
בעקבות לחץ של קרובי הנפטרים שהוחזקו זמנית במחצבה ב[[בית העלמין שייח' באדר]], ביקשו ב[[צה"ל]] להעביר את החללים הצבאיים לקבורה ב[[הר הרצל]]. אולם מכיוון שהחללים הצבאיים והאזרחיים היו קבורים יחד בערימות היה צורך לפנות גם את הנפטרים האזרחיים לקבורה, ובאוגוסט 1950 הועברו הנפטרים לקבורה בהר המנוחות{{הערה|שם=מרגלית|{{דבר|ע. מרגלית|על שאלה כאובה אחת|1952/03/26|00207}}}}. לאחר קבורה חד פעמית זאת לא התבצעה במקום קבורה נוספת עד סוף שנת 1951{{הערה|{{שערים||חלוקי דעות על בעלות בתי העלמין בירושלים|1951/07/26|00414}}}}. אחד הגורמים המעכבים היה חלוקת המקום בין חברות הקבורה השונות ובינן לבין העירייה שדרשה שהניהול האדמיניסטרטיבי יהיה בידיה{{הערה|{{הצופה||הויכוח בעירית ירושלים בעניין בית העלמין|1951/11/06|00303}}}}{{הערה|{{הבוקר|חיים יפת|בין גבעת רם להר המנוחות|1951/11/18|00204}}}}{{הערה|{{על המשמר||חרפת בית העלמין בירושלים|1952/04/22|00204}}}}. קבורה של בודדים בהר המנוחות החלה באוקטובר 1951, על ידי אחת החברות קדישא, כאשר העירייה טוענת שהדבר נעשה בניגוד לחוק{{הערה|{{מעריב||נקברו בלי רשות|1951/10/17|00424}}}}. באוקטובר 1952 קבעה [[ועדת השמות הממשלתית]] את שם בית הקברות כ"הר המנוחות"{{הערה|{{הבוקר||ביה"ק בירושלים - הר המנוחות|1951/11/02|00701}}}}.
אחד המשתתפים בהלוויה במקום תיאר את בית הקברות בנובמבר 1951{{הערה|{{דבר|דוד לוי|חדר מתים|1951/11/27|00208}}}}:
:"שני צידי הדרך לבית הקברות מלאים אשפה, סרחון ועשן של משרפת הזבל העירונית. בבית הקברות מתנפלים עליך זבובים ואין מהם מנוס. אף ברז מים אין שם..."
המצב לא השתפר במהלך החודשים לאחר מכן ובמרץ 1952 נמסר ב[[דבר (עיתון)|דבר]]{{הערה|שם=מרגלית}}:
:"המקום עזוב, רובו חרוש בורות ושיחין"
בהר המנוחות פעלו ארבע חברות קדישא: קהילת ירושלים, אשכנזית פרושית, אשכנזית חסידית וספרדית. החברה קדישא של קהילת ירושלים הכינה בעזרת האדריכל [[ריכרד קאופמן]] תוכנית כוללת להר המנוחות. בהתאם לתוכנית, יועד פסגת ההר לשמש כפנתיאון בו נקברו גדולי האומה. שביל גישה רחב יועד להוביל אל הפנתיאון הלאומי. אולם שאר החברות אל הכירו בתוכנית זו, טענה שאין לה תוקף והיא מקפחת אותם{{הערה|{{במערכה|ד. ירושלמי|בעיית הקבורה בירושלים|1961/11/09|01300}}}} ובשנת 1952, התבצעה קבורה על השטח שיועד לשביל והתוכנית סוכלה{{הערה|{{הצופה|ישראל בר זכאי|על בית העלמין בירושלים|1952/12/18|00205}}}}. בפנתיאון נקברו, בין השאר, [[פרץ סמולנסקין]]{{הערה|{{הארץ1||עצמות סמולנסקין הובאו למנוחות|1952/05/29|00805}}}}.
שורה 55:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{שכונות ירושלים}}
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות|*]]▼
[[קטגוריה:ירושלים: קברים ובתי קברות]]
[[קטגוריה:ירושלים: הרים|מנוחות, הר]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: קברים ובתי קברות יהודיים]]
▲[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות|*]]
[[קטגוריה:גבעת שאול]]
[[קטגוריה:כביש 1: אתרים]]
| |||