חופה וקידושין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ראו גם: הפניה |
←טקס החופה בימינו: עדכון ערך זה של חופה בימינו כך שיכלול גם חופות לא אורתודוכסיות שהן רוב החופות המתקיימות כיום מחוץ למדינת ישראל |
||
שורה 44:
==טקס החופה בימינו==
[[קובץ:חתונה בברסלב.ogv|שמאל|ממוזער|250px|חתונה בפלג השול של חסידות ברסלב, בשכונת מאה שערים בירושלים]]
מנהגי החופה משתנים בין העדות השונות ובין הזרמים השונים. חלק גדול מהחופות הנערכות כיום מחוץ למדינת ישראל הינן חופות רפורמיות או קונסרבטיביות, המתאפיינות בשמירת הסממנים של החופה המסורתית בשילוב שוויוניות מגדרית. בנוסף, ישנן חופות חילוניות או ליברליות שמארגנים ארגוני התחדשות יהודית, מכוני טקסים או אנשים פרטיים. בחופות אלו נשמרים הסמלים והסממנים של החופות המסורתיות אך אין הקפדה על ההלכה האורתודוכסית וניתנת חשיבות רבה לשוויון המגדרי ולנוכחות האישית של החתן והכלה.
מנהגי החופה משתנים בין העדות השונות. בקהילות רבות נהוג לעלות כמה ימים לפני החופה ל[[בית קברות|בית הקברות]] ולהזמין את קרובי המשפחה שנפטרו לטקס החופה. האשכנזים נוהגים לערוך את החופה תחת כיפת השמים לסימן ברכה: "והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים" ({{תנ"ך|בראשית|כב|יז|קצר=כן}}). רבים נוהגים לערוך את טקס הנישואים במילוי הלבנה (החצי הראשון של [[הלוח העברי|החודש העברי]]).▼
▲
את הטקס עורך [[רב]], המכונה "מסדר הקידושין". וזאת על פי תקנה עתיקה שנועדה להבטיח כי הטקס יתבצע על פי הכללים ההלכתיים. תקנה נוספת דורשת נוכחות של [[מניין]] בטקס. בעדת [[ביתא ישראל]] נהוג [[טקס הקשרה]].▼
▲את הטקס עורך [[רב]], המכונה "מסדר הקידושין". וזאת על פי תקנה עתיקה שנועדה להבטיח כי הטקס יתבצע על פי הכללים ההלכתיים. בזרמים הליברלים עורכת לעיתים את הטקס רבה. בחופות חילוניות העורך או העורכת מגוונים ואינם קרויים רב/ה. תקנה נוספת דורשת נוכחות של [[מניין]] בטקס. בעדת [[ביתא ישראל]] נהוג [[טקס הקשרה]].
נהוג שהחתן (ובקהילות מסוימות מסדר הקידושין) פורש [[הינומה]] על ראש הכלה (טקס זה מכונה "[[באדעקן|באַדעקן]]" {{אנ|Badeken}}). המנהג נובע מהפסוק: "ותקח הצעיף ותתכס" ({{תנ"ך|בראשית|כד|סה|קצר=כן}}) שנאמר לגבי פגישת [[רבקה]] ו[[יצחק]]. לדעות מסוימות יש בשלב זה אלמנט של נישואין ולכן מקפידים שהעדים נוכחים בשלב זה. סיבה נוספת למנהג הכיסוי בהינומה הוא: שמחד מותר להסתכל בתכשיטי הכלה אך מאידך אסור להסתכל בפניה{{הערה|1=ליקוטי מהרי"ח חלק ג' דף קל}}.
שורה 67 ⟵ 69:
'''מְסַדר הקידושין''' מברך שתי ברכות: ברכה על כוס יין או מיץ ענבים ("בורא פרי הגפן"), וברכה על מצוות הקידושין המכונה [[ברכת אירוסין]]. נוסח הברכה: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותינו וצִוָנו על העריות, ואסר לנו את הארוסות, והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקידושין; ברוך אתה ה' מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין". הרב נותן לחתן לשתות מהכוס, ואז מעבירים את הכוס לאם הכלה שנותנת לכלה לשתות מהכוס.
החתן פונה לכלה ואומר לה: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל" ועונד טבעת על אצבע יד ימין של הכלה. עדי הקידושין חייבים לראות את שלב נתינת הטבעת, אחרת המעשה לא תקף, ויש לחזור עליו. נהוג שלאחר נתינת הטבעת אומר הקהל: "מקודשת! מקודשת!". בחתונות שוויוניות נותנת גם הכלה טבעת לחתן ואומרת: "הרי אתה מקודש לי בטבעת זו כדת משה וישראל".
השלב הבא הוא מתן ה[[כתובה]]. לפני מתן הכתובה נהוג שהרב, או אדם אחר, קורא את הכתובה בקול, ולעיתים אף מתרגם אותה מ[[ארמית]], על מנת שהציבור יבין את הכתוב. כיום, במקומות רבים נוהגים לקצר ולקרוא רק חלק מן הכתובה. החתן מוסר לכלה את הכתובה, והעדים מאשרים בחתימת ידם כי ראו את המסירה. רבים נוהגים שהעדים חותמים לפני החופה על שטר הכתובה.
שורה 78 ⟵ 80:
{{הפניה לערך מורחב|חדר ייחוד}}
לאחר טקס החופה נהוג בקהילות ה[[יהדות אשכנז|אשכנזיות]] וה[[יהדות תימן|תימניות]] האורתודוכסיות ללוות את החתן והכלה ל[[חדר ייחוד]], שם הם שוהים ביחד לבדם במשך זמן מה. לרוב נהוג שהם גם אוכלים שם, לאחר שצמו והתענו במשך כל יום חופתם. בשאר קהילות ישראל לא נוהגים מנהג זה, ומסתמכים על התייחדות החתן והכלה ב[[ליל הכלולות]].
===סעודת מצווה===
שורה 124 ⟵ 126:
* [http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9F גיל הנישואין] באתר [[ויקישיבה]].
* {{הארץ|שני ליטמן|האם ייתכנו נישואים דתיים מבלי שהאשה תהפוך לקניין?|1.2074586|17 ביולי 2013}}
* {{יוטיוב|NOcjIT-AujM|שם=חתונה יהודית, ערוץ יהדותון{{וידאו}}}}[[:קובץ:Gnome-video-x-generic.svg|<nowiki/>]]<span>, סרטון באתר </span>[[יוטיוב]][[:קובץ:Gnome-video-x-generic.svg|<nowiki/>]]<span>, סרטון באתר </span>[[יוטיוב]]
==הערות שוליים==
| |||