ניסויי ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 33:
בחיפוש הסבר פיזיקלי לתוצאות הסטטיסטיות התמקדה תשומת הלב בהשפעה האפשרית של האבק המוסע עם הרוח מן המדבריות הגובלים באזור המטרה הדרומי. [[וינסנט שפר]] כבר הראה במחקריו המוקדמים שאבק מדברי פועל כמו נבטי קיפאון, ואכן בימים של סופות חול נמדדו בארץ ריכוזי שיא של נבטי קיפאון. כמות האבק המדברי הנשטף מן השוליים הדרומיים של מערכות ענני הגשם גדולה כל כך, עד שהוא מצטבר על פני השטח בצורה של אדמת לס המכסה שטחים נרחבים בחלקו הדרומי של אזור המטרה הדרומי ובצפון הנגב.
המידע הזה, בצירוף הממצאים הסטטיסטיים החדשים, העלה את החשד שבימים רבים יש בדרום ריכוזים גבוהים של נבטי קיפאון טבעיים, ותוספת מלאכותית של נבטי קיפאון בימים אלה לא תועיל ואולי אף תזיק, מחמת תחרות יתר על הכמות המוגבלת של מי הענן. כן נמצא – בתצפיות של אובך או של סופות חול במרכז הארץ ובצפון הנגב – שרוח מכיוון דרום-מערבי עלולה להביא אבק ממדבריות [[צפון אפריקה]], [[סיני]] והנגב, ואילו לאוויר המגיע מצפון-מערב יש, ברוב המקרים
ניתוח מחודש של הניסויים הראה שהגברת הגשם באזורי הדרום התקבלה רק בימים שבהם לא דיווחו על אובך או על רוחות דרום מערביות. הגברה זו קוזזה במלואה ואולי גם יותר מכך על ידי ההפחתה שנצפתה בשאר הימים. עניין מיוחד יש בממצא, שכל תוספת הגשם בניסוי "ישראל-2" צפון התקבלה מ־53 אחוזים ימי הניסוי שבהם לא נצפו אובך או סופות חול.
| |||