בנג'מין הורינגולד – הבדלי גרסאות

{{אישיות}}

 

יליד אנגליה בשלהי [[המאה ה-17]], הורניגולד החל את דרכו הפיראטית בשנת [[1713]], ותקף אוניות סוחר ב[[איי בהאמה]]. הוא עזר להקמת "[[רפובליקת הפירטים|רפובליקת הפיראטי]]ם" ב[[נסאו]] ובשנת [[1717]] היה רב החובל של אחת הספינות המסוכנות ביותר באזור, שנקראה ״הריינג'ר״. באותה העת הוא מינה לסגנו את [[אדוארד טאך]], הידוע כ"[[שחור הזקן]]". הצוות שלו לא תקף אוניות בריטיות במהלך הקריירה שלו, בסופו של דבר נמעס לצוות שלו מהטקטיקה הזאת, הוא הוחלף כרב חובל. בדצמבר [[1718]], הורניגולד קיבל חנינה של המלך על פשעיו והפך לצייד של פיראטים. הוא רדף אחרי בני בריתו לשעבר, מטעם מושל הבהאמה, [[וודס רוג'רס]]. הוא נהרג כאשר ספינתו התנגשה בשונית ליד ״[[מלכות המשנה של ספרד החדשה|ספרד החדשה]]״ (מקסיקו) בעונת ההוריקנים של 1719.

המושל רוג'רס נעתר לבקשתו של הורניגולד לחנינה, אך הוא הזמין אותו לסייע בתפיסת שודדי הים האחרים, בהם סגנו לשעבר טאך - שחור הזקן. הורניגולד אמור היה לבלות את החודשים הבאים בשייט בבהאמה בתפיסת מקורביו לשעבר. הוא עקב אחריהם אך לא הצליח לתפוס את [[צ'ארלס ויין]], ותפס במקום זאת את מקורבו של ויין, [[ניקולס וודול]] <ref>Johnson, Charles (1724). The history of the pyrates: containing the lives of Captain Mission. Captain Bowen. Captain Kidd ... and their several crews. London: T. Woodward. Retrieved 26 July 2017.</ref> ואחריו תפס את ג'ון אוגר, ששניהם קיבלו את אותה חנינה כמו הורניגולד, אך מאוחר יותר חזרו לעסוק בפיראטיות. בדצמבר 1718 כתב המושל רוג'רס ל[[מועצת המסחר בלונדו]]<nowiki/>ן (שהייתה האחראית על האזור) שהוא משבח את מאמציו של הורניגולד לתקן את המוניטין שלו כפיראט על ידי תפיסת בעלי בריתו לשעבר.<ref>Konstam 2006, p. 228.</ref>

 

<ref>Charles Johnson (1724), A General History of the Robberies and Murders of the Most Notorious Pyrates, Archived July 3, 2009, at the Wayback Machine</ref><ref>Konstam 2006, p. 231.</ref>