זנות – הבדלי גרסאות

לפי שולמית אלמוג מ[[אוניברסיטת חיפה]], בעיות של [[ניכור]] עצמי, הנמכת תפיסת העצמי, ונטייה לקהות חושים נפוצות מאד אצל נשים העוסקות בזנות ורבות מהנשים העוסקות בזנות מדווחות על כאב נפשי. מנתונים שנאספו בישראל ומחוצה לה, עולה כי נשים העוסקות בזנות נחשפות באופן תדיר לאלימות מילולית ופיזית, וכי אחוז הנשים בזנות הנופלות קורבן לקללות ודיבור מנמיך ומשפיל, לאונס, למעשי שוד חמושים או לתקיפות, גבוה בהרבה מאחוז הנשים שאינן עוסקות בזנות הנופלות קורבן לעבירות אלה{{הערה|{{הערה|שם=:0|{{צ-מאמר|מחבר = שולמית אלמוג|שם = "זנות כנזק: טראומה לצד קלון חברתי"|כתב עת = בסימן טראומה, עיונים בזהות, זיכרון וייצוג הקיבוץ המאוחד ואוניברסיטת בר אילן הוצאה לאור. עורכים:מיכל אלברשטיין, נדב דוידוביץ', רקפת זלשיק|שנת הוצאה = 2016|עמ = 101-122|קישור = http://weblaw.haifa.ac.il/he/Faculty/Almog/Publications/זנות%20כנזק.pdf}}}}.}}

 

 

חלק בלתי נפרד מהעיסוק בזנות הוא מחיר של השפלה חברתית אותו המשיגה שולמית אלמוג כ"מס הקלון חברתי"{{הערה|{{הערה|שם=:1|{{צ-ספר|מחבר = שולמית אלמוג|שם = נשים מופקרות|מו"ל = ההוצאה לאור של משרד הבטחון|שנת הוצאה = 2008|קישור = http://weblaw.haifa.ac.il/he/Faculty/Almog/Publications/Prostitution.pdf}}}}.}} הקלון החברתי הוא מחיר חברתי ותדמיתי כבד ביותר המושת על אישה בזנות, וזאת למרות העדר כל הכרה פורמלית בקיומו או בתוצאותיו הקשות. כיוון שהקלון החברתי הוא מעין מס נסתר, המשפט אינו ערוך להגדיר את משמעותו ואת תוצאותיו, וכמעט בלתי אפשרי להתמודד עמו. קלון זה מוטל על ידי החברה, ואין הוא מוגבל בזמן או בתחולת תוצאותיו. קיומו הופך את הנשים בזנות ל"אחרות". קלון חברתי הוא הצל האפל הנלווה לתופעת הזנות, ששום מוסד חברתי או משפטי אינו מטפל בתוצאותיו או אפילו מכיר בקיומו{{הערה|שם=:1}}.