בית אופרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אחס\1
ז'אק אופנבאך ==> ז'אק אופנבך
שורה 13:
בתי אופרה כוללים [[בור תזמורת|דות]] (pit), חלל מרווח מתחת למפלס הבמה, שם יושבים נגני ה[[תזמורת]], כדי שלא יסתירו את ההתרחשויות על הבימה ולא יכסו בנגינתם על שירת הזמרים. דוכן ה[[מנצח]] מוגבה די הצורך לאפשר לו לשלוט במתרחש הן בתזמורת והן על הבימה. גודל התזמורת שונה מאופרה לאופרה, אבל בחלקן, כמו באורטוריות ובאופרות מן [[המוזיקה הקלאסית בתקופה הרומנטית|התקופה הרומנטית]], התזמורת מונה מעל 100 נגנים. גם מספר המשתתפים בהצגה - שחקנים, מקהלה, ניצבים, רקדנים וכו', עשוי להיות ניכר, כך שבית אופרה חייב להקצות שטח גדול לחדרי הלבשה. בדרך כלל כוללים בתי אופרה גם בתי מלאכה לבניית [[תפאורה|תפאורות]] ולתפירת תלבושות, חדרי אחסון לתלבושות, עזרי במה ותפאורות ואולמות לחזרות.
 
הבמות בבתי אופרה גדולים ברחבי העולם מצוידות במקרים רבים במיכון משוכלל, הכולל מעליות במה גדולות, לאפשר החלפה מהירה של תפאורות כבדות. ב[[מטרופוליטן אופרה]], למשל, מחליפים לא אחת את התפאורות תוך כדי הצגה, לעיני הקהל, והשחקנים עולים או יורדים אגב שירה. כך, לדוגמה, בהפקות של "אאידה" ([[ג'וזפה ורדי|ורדי]]) ושל "סיפורי הופמן" ([[ז'אק אופנבאךאופנבך|אופנבאךאופנבך]]). אף כי בימה, תאורה ושאר היבטי הפקה של בתי אופרה עושים שימוש רב בטכנולוגיה החדשנית ביותר, בתי אופרה מסורתיים אינם נוהגים להכניס לשימוש מערכות קול משוכללות, משום שקולותיהם של זמרים מיומנים אמורים להגיע אל השורות האחרונות ללא הגברה. עם זאת, בבתי אופרה רבים מתקינים כיום מערכות קול חדשניות, לשימוש באופרות מסוימות ובהפקות שאינן אופראיות, המתירות הגברה.
 
במקרים רבים נהוג להציג אופרות בשפתן המקורית, השונה אולי משפת האם של קהל המאזינים. מסיבה זו החלו בתי אופרה מודרניים לסייע לקהל בהבנת טקסט האופרה בהקרנת [[כתוביות]] מעל הבימה או בקרבתה וכן, בתקופה האחרונה, באמצעות מערכת [[לברית]] אלקטרונית, משוכללת יותר, מעל גבי מסכים אישיים, המותקנים לכל צופה על גב המושב שלפניו.