מצוות התלויות בארץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מירכאות\2
שינוי חלוקת פרקים, שינוי ניסוח פה ושם
שורה 5:
כל [[סדר זרעים]] שב[[משנה]] וב[[תלמוד ירושלמי]], מלבד [[מסכת ברכות]], מוקדש למצוות אלו.
 
==מתנות כהונה ולוייה==
==מקור המצוות==
{{הפניה לערך מורחב|מתנות כהונה}}
 
* '''[[ביכורים]]''' – את ראשית הפירות והתבואה יש להביא ל[[בית המקדש]] לכהנים.
* '''[[הפרשת חלה]]''' – תרומה של 1/24 מהבצק של הלחם ונתינתו לכהנים.
* '''[[תרומה גדולה]]''' – הפרשת חלק ראשוני מהתוצרת לכהנים.
* '''[[מעשר ראשון]]''' – הפרשת עשרה אחוז מהנותר לאחר תרומה גדולה ללויים.
* '''[[תרומת מעשר]]''' – חיוב המוטל על הלוי להפריש לכהן עשירית מהמעשר שקיבל מהישראל.
 
מצוות אלו נועדו לתמוך במנהיגות הדתית והרוחנית בירושלים ובשאר הארץ (תרומות ומעשרות). אותה מנהיגות רוחנית של [[שבט לוי]] שלא קיבלה חלק ונחלה בארץ ולכן מנועה מעבודה חקלאית.
 
== מתנות עניים ==
{{הפניה לערך מורחב|מתנות עניים}}
 
מקורן של המצוות ב[[מקרא]] מוזכר פעמים רבות{{הערה|{{תנ"ך|דברים|כד|יד}}, {{תנ"ך|שמות|כג}}, {{תנ"ך|ויקרא|יט}}.}} כך למשל בספר דברים פרק כד:
(יט) {{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ:. כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.}}
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=
(יט) כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ:
(כ) כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה:
(כא) כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה:}}
 
== מצוות המבטאות [[ערבות הדדית]] ==
* '''[[מתנות עניים#לקט ופרט|לקט]]''' – עזיבת שתי שיבולים הנופלות בשעת הקציר לעניים.
* '''[[מתנות עניים|שכחה]]''' – עזיבת עומר שנשכח בשדה ועזיבת קמה שנשכחה מלהקצר לעניים.
שורה 18 ⟵ 27:
* '''[[מתנות עניים#פירוט מתנות העניים|פרט]]''' – עזיבת ענבים בודדים הנושרים בשעת הבציר לעניים.
* '''[[עוללות]]''' – עזיבת אשכולות קטנים של ענבים על הגפן.
* '''[[שמיטה|שביעית]]''' – איסור על עיבוד אדמה וקצירת פירותיה שנה תמימה פעם בשבע שנים במטרה להשאירם לעניים ולחלשים בחברה.
* '''[[מעשר עני]]''' – הפרשת עשירית מהתוצרת החקלאית בשנה השלישית והשישית למחזור השמיטה לעניים.
 
שורה 27 ⟵ 35:
יש הרואים במצוות הנתינה לעניים, עידוד לעבודה, מכיוון שהעניים אינם מקבלים מן המוכן, אלא צריכים להתאמץ לבוא לשדה וללקט אחר הלוקטים או לחפש את השכחה והפאה, ולפי רוב מאמציהם ישאו פרי, וגם מכיוון שהם יוצאים אל השדה ומתחככים בעובדים, נפתחים בפניהם שערים להיכנס אל מעגל עבודה יצרני.
 
== קדושת הארץ==
== מצוות המבטאות קדושה ==
* '''[[כלאייםכלאי זרעים]]''' – איסור להכליא שני זנים שונים, ואף לשתול שני מינים שונים באותו מקום.
* '''[[ביכורים]]''' – את ראשית הפירות והתבואה יש להביא ל[[בית המקדש]] לכהנים.
* '''[[נטע רבעי]]''' – אכילת הפירות של השנה הרביעית לנטיעת העץ, הפירות נאכלים בירושלים.
* '''[[תרומה גדולה]]''' – הפרשת חלק ראשוני מהתוצרת לכהנים.
* '''[[מעשר ראשון]]''' – הפרשת עשרה אחוז מהנותר לאחר תרומה גדולה ללויים.
* '''[[תרומת מעשר]]''' – חיוב המוטל על הלוי להפריש לכהן עשירית מהמעשר שקיבל מהישראל.
* '''[[מעשר שני]] ''' – הפרשת עשירית מכל היתר שיעודו לאכילה בירושלים או לקניה בירושלים, בשנים הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית למחזור השמיטה. מטרתה של מצווה זו לקשר את העם למרכז הרוחני שלו בירושלים.
* '''[[הפרשת חלה]]''' – תרומה של 1/24 מהבצק של הלחם ונתינתו לכהנים.
* '''[[כלאיים]]''' – איסור להכליא שני זנים שונים, ואף לשתול שני מינים שונים באותו מקום.
* '''[[איסור ערלה|ערלה]]''' – איסור ליהנות מפירות העצים בשלוש השנים הראשונות לנטיעתם.
* '''[[נטע רבעי]]''' – אכילת הפירות של השנה הרביעית לנטיעת העץ, הפירות נאכלים בירושלים.
* '''[[שמיטה|שביעית]]''' – איסור על עיבוד אדמה וקצירת פירותיה שנה תמימה פעם בשבע שנים במטרה להשאירם לעניים ולחלשים בחברה.
* '''[[מעשר שני]] ''' – בשנים הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית למחזור השמיטה. הפרשת עשירית מכל התוצרת שנותרה אחרי מתן תרומות ומעשרות ואכילתה בירושלים. ניתן גם למכור את התוצרת ולהשתמש בכסף לרכישת תוצרת טרייה עם ההגעה לירושלים. מטרתה של מצווה זו לקשר את העם למרכז הרוחני שלו בירושלים.
 
מצוות אלו נועדו לקשר בין המון העם לירושלים (נטע רבעי ומעשר שני), כמו גם לתמוך במנהיגות הדתית והרוחנית בירושלים ובשאר הארץ (תרומות ומעשרות). אותה מנהיגות רוחנית של [[שבט לוי]] שלא קיבלה חלק ונחלה בארץ ולכן מנועה מעבודה חקלאית. מצוות אלו גם מבטאותולבטא קדושה שיש לארץ שעוברת לפירות ולכן יש להביאם אל מקום מקודש ולתת אותו לאנשים המתאימים לכך או לאכול את הפירות עצמם במקום מקודש. יש בהן גם הודיה לאלוהים על כך שהאדמה נתנה פריה וישנה הצלחה כלכלית לאדם.
 
==ראו גם==
שורה 45 ⟵ 49:
 
== קישורים חיצוניים ==
 
* {{אתר ישיבה|קישור=http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=226|סוג=שיעורים}}
* {{אתר ישיבה|קישור=http://www.yeshiva.org.il/ask/?cat=25|סוג=שאלות ותשובות}}