מאיר בן ברוך הלוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 26:
 
==פסקיו והנהגותיו==
לא השאיר אחריו כל חיבור הלכתי, אך פסקים ומובאות בשמו מובאים בספרי בני הדורות הבאים ובתשובותיהם כ[[מהרי"ל]], [[תרומת הדשן]] ו[[מהר"י וייל]]. כאשר אחד מבני ישיבתו ביזה את ה[[שרת (מקצוע)|שמש]], ציווה ל[[חרם (הלכה)|החרים]] אותו.{{הערה|ספר [[מהרי"ל]], ליקוטים (סי' מד במהדורת [[מכון ירושלים]].}} פסק בתוקף שאין דין [[הסגת גבול (יהדות)|הסגת גבול]] בתחום הרבנות, וכי לכל רב זכות להורות הלכה, אף אם כבר יש רב במקום. בעניין זה צוטט כאומר "מי נתן או הוריש לי הגבול, שלא ישיגנו אחר".{{הערה|רבי [[ישראל איסרלן]], '''[[תרומת הדשן]]''', [[s:תרומת הדשן/ב/קכח|פסקים וכתבים, סי' קכח]].}} אף הוא עצמו שימש רב בוינה לצד מהרא"ק ולא היתה ביניהם מחלוקת.{{הערה|שו"ת מהר"י וייל, סי' קנא.}} מאידך, קבע שאסור לרב להורות ללא שקיבל רשות מפורשת וסמיכה ממנו (וראה עוד בהמשך הערך). נראה שרצה לוודא מצד אחד שימונו רק רבנים המוכרים לו כתלמידי חכמים הראויים לתפקיד,{{הערה|בתקופה זו נפוצו בקהילות גרמניה רבנים שמונו לתפקידם גם אם לא היו ראויים לו. ראה בהרחבה אצל [[מרדכי ברויאר (היסטוריון)|מרדכי ברויאר]], "הסמיכה האשכנזית", '''[[ציון (כתב עת)|ציון]]''' לג [א–ב]] (תשכ"ח), עמ' 20, 23.}} ומן הצד השני למנוע מצב בו ישנה תחרות על התפקיד, וכדיכדי שלא תיווצר תלות של הרבנים בקהילות ובאלו שמינו אותם.{{הערה|שם=שפלז}}
 
==פולמוס הסמיכה בצרפת==
{{ערך מורחב|פולמוס הסמיכה בצרפת}}
למהר"ם ס"ל חלק חשוב בפולמוס הסמיכה בצרפת. רבי [[מתתיה טריוויש]] כיהן כ"ראש רבני צרפת", וכאשר נפטר הוריש כהונה זו לבנו רבי [[יוחנן טריוויש]]. תלמיד אחר של רבי מתתיה, רבי [[ישעיה אסטרוק בן אבא מרי]] שהיה רב ב[[סבויה]], ערער על סמכותו של רבי יוחנן. הוא פנה למהר"ם ס"ל, שכנראה היה גם רבו,{{הערה|[[אייזיק הירש וייס|א"ה ווייס]], '''דור דור ודורשיו''', חלק ה', ספר עשרים ושנים, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/dorvolume5/dorvolume509.pdf פרק ששה עשר], עמ' 164, באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]].}} וקיבל ממנו [[סמיכה לרבנות|כתב סמיכה]], בו קבע כי לרבי ישעיה הסמכות הבלעדית למנות רבנים בכל מלכות צרפת. רבי [[יוחנן טריוויש]], בנו של רבי מתתיה, פנה ל[[ריב"ש]], ודרששטען אתכי סמכותו של מהר"ם לגזור גזרות מוגבלת לתחומי אשכנז, והפולמוס גרר אחריו את חכמי אירופה כולה.{{הערה|[[יוסף הקר]], "יוחנן טריוויש ומשפחתו באיטליה וישיבה בפדובה בראשית המאה החמש עשרה", '''[[ציון (כתב עת)|ציון]]''' עח [ד] (תשע"ג), עמ' 471–472.}}{{הערה|[[מרדכי ברויאר (היסטוריון)|מרדכי ברויאר]], "הסמיכה האשכנזית", '''[[ציון (כתב עת)|ציון]]''' לג [א–ב]] (תשכ"ח), עמ' 16–18.|שם=ברויאר}}
 
מכח פרשה זו, הסיקו חוקרים רבים כי מהר"ם ס"ל הוא הוא מחדשה של סמיכת "מורנו" ("הסמיכה האשכנזית"), כלומר הענקה מפורשת של רב לתלמידו את התואר "מורנו", ודרישה מוקדמת לקבלת תואר זה לפני שימוש בתפקיד רבני. סמיכת מורנו מתועדת לראשונה בפולמוס זה, ועל כן יש שסברו כי היא חודשה בידי מהר"ם ס"ל, וזו היתה הדעה המקובלת במחקר בעבר.{{הערה|ראה למשל אצל רבי [[צבי בנימין אוירבך]], '''ברית אברהם''' ([[פרנקפורט דמיין]], תר"ך), מבוא עמ' 6; [[אייזיק הירש וייס|א"ה ווייס]], '''דור דור ודורשיו''', חלק ה', ספר עשרים ושנים, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/dorvolume5/dorvolume509.pdf פרק ששה עשר], עמ' 165, באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]].}} חוקרים אחרים דחו מסקנה זו, שהיתה מקובלת במחקר בעבר, והראו כי הריב"ש התייחס לסמיכת רב לתלמידו כמנהג אשכנזי וצרפתי ותיק ומקובל, ולא כחידוש עצמאי של מהר"ם ס"ל. טענה נוספת כנגד הסברא שמהר"ם ס"ל חידש את הסמיכה היא שבפולמוס נזכר שגם ר' יוחנן, בן מחלוקתו של ר' ישעיה הנסמך, קיבל מאביו סמיכה ורשות להיות ראש ישיבה. מכח ראיות אלה, סבר [[מרדכי ברויאר (היסטוריון)|מרדכי ברויאר]] שהסמיכה כנראה נהגה עוד קודם מהר"ם ס"ל, וחידושו של מהר"ם ס"ל, עליו נסב הפולמוס, היה שסמכותו הבלעדית לסמוך חלה גם מחוץ למעגל המצומצם של תלמידיו, וגם על ארצות אחרות.{{הערה|שם=ברויאר}}
 
==השפעה==
אף שהריב"ש חלק על מהר"ם ס"ל בפולמוס הסמיכה, וסבר שאין לו סמכות למנות רבנים מחוץ לארצו אשכנז, הוא מתיחס אליו בכבוד ומתארו במילים "הנשר הגדול גדול הכנפים מלא התורה אשר לו החכמה".{{הערה|[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%22%D7%A9/%D7%A8%D7%A2%D7%90 שו"ת הריב"ש, סימן רעא]}}
 
אף שלא נותר בידינו מתורתו אלא פסקים מועטים, השפעתו במסירת התורה בתקופה בה חרבו מרכזי התורה הגדולים באשכנז רבה, ובאה לידי ביטוי בעיקר בתלמידיו בוינה שהעמידו אחריהם חכמים כ[[מהרי"ל]] ובני דורו. ניתן למצוא סימן לחשיבותו באזכורו בספרי "[[ממורבוך]]" (ספרי [[הזכרת נשמות]]) של קהילות שונות בגרמניה. בפתיחת ספרים אלו נזכרו בדרך כלל, מלבד שמות ההרוגים בפרעות, שמותם של גדולי התורה באשכנז בתקופת הראשונים.{{הערה|ראה דיונו של מאיר רפלד, "[http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?backto=&ed=%E2%EC%E9%E5%EF%20%FA%F9%F8%E9%20%FA%F9%F2%E2%20&id=668#_ftnref12 מרכיבים ומורכבות בתפילות ה"יזכור": "אשכנז" בצפון איטליה]", '''[[המעין (כתב עת)|המעין]]''', גליון תשרי תשע"ג.}} מהר"ם הלוי מופיע ברשימה זו בכמה וכמה ספרי ממורבוך, ביניהן זה של [[יהדות וורמייזא|קהילת וורמייזא]]{{הערה|הודפס ע"י {{אוצר החכמה|1=[[אדולף ילינק]]|2=קונטרס ווירמייזא וקהל ווינא|3=171566|4=וינה תר"ם, עמ' 8|עמוד=7}}.}} ושל [[יהדות פרנקפורט|קהילת פרנקפורט]], לצד שמות כמו [[רבנו גרשום מאור הגולה]], רבי [[שמעון בן יצחק]], [[רש"י]], [[רבנו תם]], [[מהר"ם מרוטנבורג]] ומהרי"ל.