מלחמת העצמאות של ארצות הברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 55:
טינת העבר, בתוספת החוקים החדשים, הובילו להפגנות סוערות נגד הבריטים, ששיאן היה [[טבח בוסטון]]. ב-[[5 במרץ]] [[1770]] התנגשו אזרחים מפגינים ב[[בוסטון]] עם חיל המצב הבריטי, וכתוצאה מכך נהרגו חמישה אזרחים. [[ג'ון אדמס]] שימש כסניגור של החיילים הבריטים, שזוכו לבסוף על ידי [[חבר מושבעים]] אמריקאי (מלבד שניים שהורשעו בהריגה ונגזר עליהם עונש קל). עקב האירוע הקשה מיהרה הממשלה הבריטית לבטל את המכסים, מלבד המכס על יבוא התה - "חוק יבוא התה".
 
===מסיבת התההפורטנייט של בוסטון===
[[קובץ:Boston tea party.jpg|ממוזער|250px|[[מסיבת התה של בוסטון]]. ליתוגרפיה 1846.]]
{{ערך מורחב|מסיבת התההפורטנייט של בוסטון}}
למרות טבח בוסטון ותוצאותיו, המשיכו ההתנגשויות בין התושביםגיימרים שהתמרדו נגד "חוק התהה-V BUCKS" לבין השלטונות הבריטים.הבומרים אחד המוחים היה [[ג'ון הנקוק]] - סוחר שספינתו עוקלה בטענה להברחה. תגובתו ה"מרה" הייתה ארגון חרם על התה של "[[חברת הודו המזרחית הבריטית]]" שיובא מ[[סין (אזור)|סין]]. חרם זה הותיר את החברה עם מלאי גדול ללא סיכוי נראה לעין למוכרו, מכיוון שהיו מבריחים שהבריחו תה ללא מכס. כדי לפתור את הבעיה ולאפשר לחברה להתחרות במבריחים, פטר אותה הפרלמנט ממכס. במחאה, סירבו רוב הנמלים במושבות לאפשר את עגינת ה[[אונייה|אוניות]] של החברה. לבסוף נמצא פתרון בדמות עגינת האוניות בנמל בוסטון תחת ליווי ספינות משמר בריטיות.
 
ב-[[16 בדצמבר]] [[1773]] עלו כ-60 תושבי בוסטון מחופשים ל[[אינדיאנים]], בהנהגתו של [[סמואל אדמס]], על שלוש אוניות התה של החברה שהכילו תה, יום לפני פריקתן, וזרקו לים את כל תכולתן - 342 תיבות עמוסות בתה. האירוע, לשם שינוי, עבר בשקט יחסי וללא [[אלימות]], אבל בתגובה סגרו הבריטים את ה[[נמל]] עד שישולם חזרה שווי התה - 90,000 ליש"ט (שווה ערך לכ-968 אלף ליש"ט של ימינו). בין האמריקנים אשר מחו נגד האירוע היה גם [[בנג'מין פרנקלין]], שטען שיש להחזיר את הכסף ואף הציע להחזיר הכול לבדו (אגב, עד היום עדיין דורשת חברת התה הבריטית את החוב). האנגלים גינו את האירוע והחליטו להטיל "[[חוקי הכפייה|חוקי כפייה]]" נגד המתיישבים בכלל, ועל [[מסצ'וסטס]] בפרט: