ערכאות של גויים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←בתי המשפט במדינת ישראל: רווח אחרי פסיק, replaced: ו,ד ← ו, ד |
J-insights (שיחה | תרומות) |
||
שורה 32:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ואף על גב דליכא ביניהם דיין שידין על פי משפטי התורה ומוכרחים להימנות בעל שכל מוסרי האדם, אינם רשאים לקבל עליהם חוקי העמים או לחוקק חוקים. שהשופט כל דין שלפניו לפי הנראה אליו, זהו בכלל פשרה ואין ניכר הדבר שעזבו מקור מים חיים לחצוב בורות נשברים. אבל אם יסכימו על חוקים, הרי הם מחללים את התורה. ועל זה נאמר "אשר תשים לפניהם" - ולא לפני הדיוטות... ואין נפקותא בין בא לפני אינם ישראלים ובין ישראל ששופט על פי חוקים בדויים. ועוד הדבר יותר מגונה שהמירו את משפטי התורה על משפטי ההבל. ואם יסכימו בני העיר על זה, אין בהסכמתם ממש. ואם יכופו על זה. משפטם גזלנותא ומרימים יד בתורת משה.|מקור=חזון אי"ש הלכות סנהדרין טו, ד}}
לדעתו זו של החזון האיש שותפים רוב רובם של פוסקי ההלכה<ref>יצחק ברנד, [https://www.idi.org.il/media/3473/pp_83.pdf ערכאות של גוים במדינת היהודים], המכון הישראלי לדמוקרטיה.</ref> בלא הבדלי מגזר או זרם, לעיתים מטעמים אחרים. כך למשל אסר הרב [[יעקב אריאל]] לפנות לבתי המשפט מפני שאפשר לפנות לבתי הדין הרבניים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יהודי דתי היודע על קיומו של משפט התורה ועל מציאותם של תלמידי חכמים יודעי דת ודין, ובכל זאת מעדיף להישפט לפני הדיוטות אלו, שמחמת אונסם כופרים בתורה, נחשב למחרף ומגדף ולמרים יד בתורת משה, ואיסורו חילול השם מדאורייתא...|מקור="המשפט במדינת ישראל ואיסור ערכאות", תחומין א, עמ' 327}}אולם, לדעת רוב הפוסקים הציוניים איסור זה לא חל על התחום הפלילי, כפי שכתב הרב דוב ליאור: <blockquote>במשפט הפלילי – שזהו התחום שבין האדם למדינה, כגון, אדם שעבר על המהירות המותרת, בנה שלא לפי חוקי הבניה, לא שילם מס הכנסה או עבר עבירה אחרת, ודאי שמותר לך לשפוט לפי חוקי המדינה כי למלכות יש חוקים אחרים ולצורך תיקון המדינה מותר, שהרי זוהי המהות של 'דינא דמלכותא – דינא'.
- הרב דוב ליאור, שו"ת דבר חברון ג, עמ' קצט</blockquote>
==לקריאה נוספת==
| |||