מטילדה קסין ורדי – הבדלי גרסאות

''' מטילדה (רחל) קסין ורדי ''' ( [[8 באוגוסט]] [[1921]] – [[24 במאי]] [[2006]]) נולדה ב[[פירנצה]], [[איטליה]]. בזמן מלחמת העולם השנייה, פעלה רבות להצלת פליטים יהודים אשר ברחו ממוראות המלחמה וחיפשו מקלט בעיר. כאשר נכנסו הגרמנים לפירנצה ב-[[8 באוגוסט]] [[1943]], היא פעלה במסגרת מחתרת יהודית-נוצרית שדאגה להסתיר יהודים במנזרים ומוסדות דתיים באיזורבאזור. מקומות מסתור רבים התגלו ע"יעל ידי אנשי ה-SS ועוזריהם הפשיסטים ויושביהם נשלחו למחנות ההשמדה בגרמניה אך רבים גם ניצלו. הערכה לא רשמית מדברת על כ- 200כ־200 - 300 {{ הערה | Zuccotti, Susan, The Italians and the Holocaust : persecution, rescue, and survival, London : P. Halban, 1987 עמ' 211}} איש שניצלו אודות לפעילות זו. ב [[26 בנובמבר]] [[2019]] קיבלה מטילדה את "[[אות המציל היהודי]]" מטעם ארגון [[בני ברית]] העולמי בטכסבטקס שנערך בירושלים.

ב-[[17 בנובמבר]] [[1938]] נחקקו באיטליה חוקי הגזע. בשל החוקים האלו, נזרקו התלמידים והמורים היהודים ממוסדות החינוך{{הערה|Massimo Longo Adorno, Gli ebrei fiorentini dall'emancipazione all Shoa, La Giuntina 2003 עמ' 76 }}. כדי להתמודד עם הבעיה, הקימה הקהילה היהודית בית ספר פרטי במתחם בית הכנסת. מטילדה, ארגנה קבוצת ילדים וקיימה איתם פעילות חברתית אחר הצהריים. הם למדו שירים עבריים, ציונות, יהדות וקיימו מסיבות. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה באירופה, ב-[[1 בספטמבר]] [[1939]], החלו להגיע לאיטליה פליטים יהודיים שחיפשו מקלט ממוראות המלחמה. כדי לטפל בגל הפליטים הוקם ('''DELASEM''' (Delegazione per l'Assistenza degli Emigranti Ebrei {{הערה| Sandro Antonini, Delasem: Storia della più grande organizzazione ebraica italiana di soccorso durante la seconda guerra mondiale, De Ferrari 2000

}} ארגון שמטרתו הייתה לדאוג לשלומם של הפליטים. מטילדה הצטרפה לארגון מיד עם תחילת פעילותו בפירנצה. היא הייתה נוסעת לתחנת הרכבת במרכז העיר כדי לאתר את הפליטים שהגיעו עייפים ומפוחדים וכוונה אותם למשרדי הקהילה. שם, בהנהלת הרב נתן קסוטו הי"ד, דאגו למצוא לפליטים מקומות לינה במוסדות ציבור נטושים, לספק להם מזון בגדים וטיפול רפואי. באותה תקופה השלטונות הפשיסטים לרוב העלימו עיין מהפעילות הזו. מטילדה זיהתה מייד את המצוקה המיוחדת של הילדים שהגיעו לעיתים קרובות בגפם ללא הוריהם. היא הקימה יחד עם האחיות לסקר הי"ד ואחרים את אירגוןארגון '''DELASEM dei piccoli''' (DELASEM של הילדים){{הערה|Adorno, עמ' 95}}. הם ניהלו רישום של כל הילדים הפליטים ומקום המסתור שלהם, ודאגו לשלוח להם חבילות עם ספרים וממתקים ולשמור אתם על קשר רציף. באותה תקופה מטילדה גם שמרה על קשר עם ילדי "[[וילה אמה]]" קבוצת ילדים מיוגוסלביה בהנהגת [[יוסף איתאי | יושקו אינדיג]] ש DELASEM שיכנה בוילה ליד העיירה [[נוננטולה]] בצפון איטליה. (מאוחר יותר כל הילדים הוברחו לשוויץלשווייץ במבצע חסר תקדים של תושבי העיירה).

הפעילות הזו נמשכה עד ל- ל־[[8 בספטמבר]] [[1943]] כאשר נכנסו הגרמנים לעיר. מרגע זה, הכל השתנה, היה צורך דחוף לעבור לפעילות חשאית ולמצא מקומות מסתור לפליטים שסכנת מוות רחפה מעל ראשיהם. הרעיון היה לפנות לעזרה לראשויות הכנסייה. אורגנה פגישה בין מטילדה והרב קסוטו לבין ראש הכנסייה הקתולית בפירנצה, הקרדינל אליה דלה-קוסטה ('''Elia Dalla Costa'''). בעקבות הפגישה הוקמה מחתרת משותפת יהודית-נוצרית בהשתתפות שני כמרים (פאדרה צ'פריאנו ריקוטי ('''Cipriano Ricotti''') ודון לטו קזיני ('''Leto Casini''')) במטרה לאתר מנזרים באזור פירנצה שיקלטו את הפליטים. התפקיד של מטילדה היה לעבור בין המנזרים יחד עם פאדרה צ'יפריאנו ולשכנע את הנזירות להסכים לאכסן את הפליטים. המשימה לא הייתה פשוטה מכיוון שבמקרים רבים הנזירות פחדו לגורלן, מנזרים רבים היו מנזרי נשים סגורים שלא רצו לקבל גברים ובסופו של דבר היה מדובר בפליטים יהודים עם כל הדעות הקדומות הקשורות לעניין. ואף על פי כן נמצאו מקומות מסתור לא מעטים. חלק מהמקומות התגלו על ידי חיילי ה-SS ועוזריהם הפשיסטים ויושביהם היהודים נשלחו למחנות, אך רבים הצליחו לשרוד את המלחמה. הערכה לא רשמית מדברת על 300-400 שניצלו אודות לפעילות זו.

== לכידת חברי המחתרת ==

ב- ב־[[26 בנובמבר]] [[1943]] נערכה פגישה של המחתרת במבנה של הכנסייה במרכז העיר. בעקבות הלשנה (מתוך הקבוצה) פשטו חיילי ה-SS על הבניין ועצרו את הנוכחים כולל הרב קסוטו (שבסופו של דבר נשלח לאושוויץ וניספה שם). מספר ימים לאחר מכן נעצרו אנשים נוספים במרכז העיר (ביניהם אנה, אשת הרב ורפאלה קנטוני){{הערה |עמ' 120 Sergio Minerbi, Raffaele Cantoni, Beniamino Carrucci 1978 }}{{ הערה| Adorno, עמ' 112}}. מטילדה אחרה לפגישה ב-26 בנובמבר וניצלה, היא נשארה כמעט לבד במערכה. בעקבות הלשנה נוספת, המיליציה הפשיסטית חפשה אחריה ועצרה את אמה ואחיה שהסתתרו בפנסיון ברכז העיר. מטילדה הסגירה עצמה למשטרה על מנת שישחררו את קרוביה אך לשווא. בעזרת חפרפרת בתוך המשטרה, אדם בשם ''וינצ'נזו אטנזיו'' ( ''Vincenzo Attanasio''){{הערה |Adorno, עמ' 115}} הם הצליחו להשתחרר מהמעצר לפני שהעבירו אותם לרשות השלטוונות הגרמנים.

== הבריחה לשוויץלשווייץ ==

מטילדה הבינה שהטבעת מתהדקת סביב צווארה. היא המשיכה עוד מספר שבועות לעבוד עם הכמרים. וביולי 1944 החליטה לברוח יחד עם אחיה לשוויץלשווייץ. גם בשוויץבשווייץ עסקה מטילדה בטיפול בילדים. היא הקימה יחד עם קנטוני ואסטורה מאייר בית ספר בעיר ווגיס (Weggis), שם למדו כ-100-150 ילדים יהודים איטלקים{{הערה | Minerbi, עמ'145}}.

[[קובץ:Don Leto Casini.jpg|ממוזער|מטילדה עם דון לטו קזיני בטכסבטקס נטעת עץ בגן חסידי אומות העולם ב-1962]]

== העליההעלייה לארץ ==

לאחר נשואיה ולידת בנם הראשון, עלו הזוג, מטילדה ומקס ורדי, לארץ (בחודש מרץ 1948). הם שהו תקופה קצרה בקיבוץ שדה אליהו בעמק בית שאן, ולאחר מכן שרתו במספר תפקידים ממלכתיים. תחילה בטריפולי, לוב בארגון עלית יהודי לוב בין השנים 1949-51 {{ הערה|מאיר ורדי, בצאת ישראל מלוב, מרכז התרבות ליהודי לוב 1985}} ולאחר מכן בתפקידים דיפלומטיים באירופה (בריסל, מרסיי, פריס), נולדו להם 5 ילדים. מקס ומטילדה קבורים בבית הקברות של הישובהיישוב [[נטף]] בהרי ירושלים.