השחרת פנים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת שורת קישורים חיצוניים ותחתיה {{תב|ויקישיתוף בשורה}} במידה וחסר (תג)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''השחרת פנים''' (Blackface) היא סוג של איפור תיאטרלי בו נעשה שימוש כדי לייצג [[קריקטורה]] של אדם שחור, בעיקר על ידי שחקנים שאינם שחורים. השחרת פנים צברה פופולריות במהלך [[המאה ה-19]] ותרמה להפצתם של [[גזענות|סטריאוטיפים גזעניים]]. עד אמצע המאה הפכו מופעי בידור הכוללים השחרת פנים לסוג אמנות אמריקאי מובחן. מופעים אלה תרגמו עבודות פורמליות כגון [[אופרה]] למונחים פופולריים עבור הקהל הרחב. בתחילת [[המאה ה-20]] הפכה השחרת פנים ל[[סוגה]] משל עצמה. עם תחילת [[המאה ה-21]] האקט של השחרת פנים הפסיק להיות מקובל בארצות הברית, וכעת הוא נחשב פוגעני, אם כי במדינות אחרות עדיין נמשך.{{הערה|שם=הערה מספר 25702288:0|{{קישור כללי|כתובת=https://en.wikipedia.org/wiki/Blackface|הכותב=|כותרת=Blackface|אתר=ויקיפדיה|תאריך=}}}}
 
<br />
 
== היסטוריה ==
שורה 11 ⟵ 9:
 
== השחרת פנים בישראל ==
<br />בניגוד לארצות הברית ובריטניה, בישראל השחרת הפנים היא פחות נפוצה. השחרת פנים הגיעה לישראל בתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים של המאה ה-20.]] שחקנים יהודים ב[[הוליווד]] לבשו איפור שחור בסרטים שונים (כגון אל ג'ונסון בסרט '''זמר הג'אז'''){{הערה|שם=הערה מספר 25702288:1|{{צ-מאמר|מחבר=נועה בן-סעדיה|שם="שיר כושי": ספיריטואלס אפרו-אמריקאים בשנות החמישים והשישים בישראל|כתב עת=}}}} ומאז נעשתה השחרת הפנים נפוצה גם במקומות חינוכיים ובגנים בישראל, וב[[פורים|חג הפורים]] בתחפושות למיניהן{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4498675,00.html|הכותב=עינת שגיא-אלפסה|כותרת=מסע נוסטלגי: איך נראו התחפושות של פעם|אתר=ynet|תאריך=14.03.14}}}}. ב[[שנות החמישים]] התקשרה השחרת הפנים בעיקר ללמידה על עמים אחרים בארץ ובעולם. הלמידה על העם האפריקאי שולבה יד ביד עם למידה על עמים אחרים כמו ה[[אינואיטים|אינויטים]], [[האינדיאנים בארצות הברית|האינדיאנים]] ולעיתים גם [[פרהיסטוריה|האדם הקדמון]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=בר-יוסף, א'|שם=וילה בג'ונגל: אפריקה בתרבות הישראלית|מקום הוצאה=הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=}}}}.
 
גם בהצגות ב[[הבימה]] הייתה תופעה של השחרת פנים כחלק ממופעים בתיאטרון. בתחילת שנות החמישים עלו מחזות זמר ומחזות שכללו שחקנים שהשחירו את פניהם כחלק מהאיפור התיאטרלי, כדוגמת '''זעקי ארץ אהובה''' (1949) ו'''ספינת השעשועים''' (1951). ליהוק השחקנים באותה התקופה השפיע גם הוא על התופעה. רוב השחקנים בתחילת שנות החמישים היו [[אשכנזים (ישראל)|ממוצא אשכנזי]] ועל כן, לא היו שחקנים בעלי עור כהה ששיחקו בתיאטרון הבימה באותה התקופה. ואולם, גם לקראת סוף שנות החמישים, כאשר ליהקו יותר שחקנים [[מזרחים|ממוצא מזרחי]], צבעו שחקנים את פניהם בשחור. באופן מפתיע, נעצרה התופעה בליהוק שחקנים ממוצא [[פלסטינים|פלסטיני]] בשנות השבעים. כששחקנים אלו הגיעו לתיאטרון, הם לא צבעו את פניהם בניגוד לשחקנים ממוצא מזרחי שצבע העור שלהם דומה.{{הערה|שם=הערה מספר 25702288:1}}
שורה 20 ⟵ 18:
 
== לקריאה נוספת ==
 
* בר-יוסף, א' (2014). '''וילה בג'ונגל: אפריקה בתרבות הישראלית'''. הקשרי עיון וביקורת. הקיבוץ המאוחד.
 
שורה 27 ⟵ 24:
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
<br />
 
[[קטגוריה:תיאטרון]]