ישראל במשחקים האולימפיים – הבדלי גרסאות

עד היום שלחה ישראל רק שני ספורטאים [[ערביי ישראל|ערבים]] להתחרות באולימפיאדה: [[אדוארד מרון]] ו[[רפעת טורק]].

 

כבר בשנת [[1933]] הוקם ב[[ארץ ישראל]] "הארגון האולימפי הארץ-ישראלי", ביוזמת ארגון "[[מכבי (ספורט)|מכבי]]". שנה לאחר מכן הוכר הארגון על ידי [[הוועד האולימפי הבינלאומי]] כוועד הלאומי המייצג את [[המנדט הבריטי|פלסטיין המנדטורית]]. למעשה ייצג הארגון אך ורק את מרכז מכבי, ולא כלל את ארגוני הספורט האחרים ביישוב העברי ([[הפועל]], [[בית"ר]] ו[[אליצור]]) ואת הספורטאים הלא-יהודיים. ב-1936 הוזמן האיגוד להשתתף ב[[אולימפיאדת ברלין (1936)|אולימפיאדת ברלין]] שהתקיימה בשנת [[1936]], אך החליט לדחות את ההזמנה בשל קיומה ב[[גרמניה הנאצית]].

 

רק בשנת [[1951]], שלוש שנים לאחר הקמת המדינה, הושג הסכם בין מרכזי הספורט שאיפשר את הקמת '''[[הוועד האולימפי בישראל]]''' שבו היה ייצוג שווה למכבי והפועל. בינואר [[1952]] הוכר הוועד החדש על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי והתאפשרה השתתפות משלחת ישראל ב[[אולימפיאדת הלסינקי (1952)|אולימפיאדת הלסינקי]].

 

===אולימפיאדת לונדון (1948)===

[[פרידה ליכטבלאו]] ו[[רעיה ברונשטיין]] נבחרו לייצג את ישראל ב[[אולימפיאדת לונדון (1948)]], אך הוועד האולימפי הבינלאומי דחה את הבקשה בנימוק ש[[פלסתינה]] הפסיקה להיות ישות קיימת עם סיום [[המנדט]] ולכן איננה רשאית להשתתף במשחקים{{הערה|1={{מעריב||2 ספורטאיות + 5 מלווים לאולימפיאדה|1948/07/11|00404}}}}. ההזמנה למשחקים האולימפיים הייתה מופנית לוועד האולימפי של פלסתינה, ועד, שלאחר הכרזת מדינת ישראל הכריז על עצמו כוועד אולימפי של מדינת ישראל. בעקבות לחץ ארצות ערב, שאיים בהחרמת המשחקים האולימפיים, ביטלו הבריטיים את ההזמנה למשחקים והקונסול הבריטי ב[[חיפה]] סירב לתת ויזות לחברי המשלחת.

בנוסף, הצליח [[אברהם מלמד (שחיין)|אברהם מלמד]] להעפיל לחצי הגמר בתחרות 100 מטר [[שחיית פרפר|פרפר]], ולסיים במקום הרביעי במקצה ובמקום ה-11 הכללי, הישג שיא לשחיין ישראלי עד אז.

 

{{ערך מורחב|ערכים=[[ישראל באולימפיאדת מינכן (1972)]], [[טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן]]}}