הבדלים בין גרסאות בדף "הורטיוס"

נוספו 15 בתים ,  לפני 11 חודשים
(קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה)
בסאטירה החמישית הוא מלגלג על תמימות האמונה היהודית, שכבר הפכה ידועה,{{הערה|שם=שטרן 321}} כשהוא מצהיר: "לזאת יאמין נא אַפֶּלָא היהודי, לא אני".{{הערה|[http://www.gutenberg.org/files/14020/14020-h/14020-h.htm#THE_FIRST_BOOK_OF_THE_SATIRES_OF_HORACE Horace, '''Sermons'''], I, 5: 96-104; הוראטיוס '''הסטירות''', סטירה א 5, שורות 100–101, עמ' 82. תרגמה מרומית: רחל בירנבאום.}}
 
בסאטירה התשיעית מראה הורטיוס ידיעה על [[ברית מילה|ברית המילה]] וה[[שבת]]. בעודו עסוק בשיחה עם אדם טרחן ופטפטן, הוא פוגש בחברו המשורר [[אריסטיוס פוסקוס]] {{אנ|Aristius Fuscus}} ומנסה לרמוז לו שיציל אותו, אך ללא הועיל, החבר משים עצמו כלא מבין: "בשחוק בן בליעל הוא מתעלם". הורטיוס רותח מזעם אך מנסה שוב: "הן רצונך לשוחח עמי ביחידות, כך אמרת". החבר הבדחן משיב לו כי כך אמנם בכוונתו לעשות, אך במועד אחר: "כי היום השבת השלושים. הרצית שנזלזל ברגשות יהודים נימולים?'".{{הערה|[http://www.gutenberg.org/files/14020/14020-h/14020-h.htm#THE_FIRST_BOOK_OF_THE_SATIRES_OF_HORACE Horace, '''Sermons'''], I, 9: 60-78; הוראטיוס '''הסטירות''', סטירה א 9, שורות 60–78, עמ' 110–111. תרגמה מרומית: רחל בירנבאום.}} החבר המשורר בסיפור של הורטיוס הצהיר שמאחר שזה יום שבת, הוא לא יכול להעליב את היהודים בשיחה על עסקים.{{הערה|שם=שטרן 325–326|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I: XLV. Horace, p. 325-326}}
ההסבראולם הנפוץאין ל"יוםבסיפור השלושים"הזה הואנימה שמדוברשלילית. באזכורהיהודים לחגמתאפיינים היהודיבשמירת שלשבת ובמילה והחבר פשוט מנצל את העובדה הזו.{{הערה|[[מולדפטר הירחשפר]], ב'''יודופוביה''', פרק 4 שבת, עמ' 126.}} לרוב מפרשים את הביטוי "השבת השלושים" לא כ[[שבת]] רגילה אלא כ[[ראש חודש]], שנחשב ביהדות למעין חג. על פי הסבר אחר מדובר על השבת ה-30 מתחילת השנה.{{הערה|שם=שטרן 325–326}} אולם ייתכן גם שלא היה חג יהודי כזה והחבר הבדחן המציא אותו באותו הרגע כדי להראות את "אדיקותו" ו"בקיאותו" ברזי הדת שאינו רוצה להעליבה.{{הערה|דבורה גילולה, '''הלצות על יהודים בספרות הרומית''' ([[מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי]], כרך תשמ"ו), א. הורטיוס, עמ' 14.}}
החבר המשורר בסיפור של הורטיוס הצהיר שמאחר שזה יום שבת, הוא לא יכול להעליב את היהודים בשיחה על עסקים.{{הערה|שם=שטרן 325–326|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I: XLV. Horace, p. 325-326}}
אולם אין בסיפור הזה נימה שלילית. היהודים מתאפיינים בשמירת שבת ובמילה והחבר פשוט מנצל את העובדה הזו.{{הערה|[[פטר שפר]], '''יודופוביה''', פרק 4 שבת, עמ' 126.}}
ההסבר הנפוץ ל"יום השלושים" הוא שמדובר באזכור לחג היהודי של [[מולד הירח]] ב[[ראש חודש]]. על פי הסבר אחר מדובר על השבת ה-30 מתחילת השנה.{{הערה|שם=שטרן 325–326}} אולם ייתכן גם שלא היה חג יהודי כזה והחבר הבדחן המציא אותו באותו הרגע כדי להראות את "אדיקותו" ו"בקיאותו" ברזי הדת שאינו רוצה להעליבה.{{הערה|דבורה גילולה, '''הלצות על יהודים בספרות הרומית''' ([[מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי]], כרך תשמ"ו), א. הורטיוס, עמ' 14.}}
 
בחיבורו "האיגרות", דן הורטיוס בצורותיו השונות של העושר - בכך שישנם כאלה שאין בעיניהם שום חשיבות למה שאחרים מעריכים מאד, ומזכיר את "עושר [[תמר מצוי|תמרי]] חורש [[הורדוס]] הרוחיים".{{הערה|[http://www.gutenberg.org/files/14020/14020-h/14020-h.htm#THE_SECOND_BOOK_OF_THE_EPISTLES_OF_HORACE Horace, '''Epistulae''', II], 2 :183-189; הוראטיוס, '''האיגרות''', איגרת ב 2, טור 184, עמ' 190. תרגמה מרומית: רחל בירנבאום.}}