סמוראי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להמאה ה-9
שורה 3:
'''סמוּראי''' (ב[[יפנית]]: 侍 או לעיתים: samurai ,士) הוא מונח מקובל לתיאור של בן מעמד ה[[אצולה]] ה[[לוחם|לוחמת]] ב[[יפן]] בתקופה הטרום-תעשייתית. מקור השם הוא בפועל "סבוראו", שמשמעו "לשרת".
 
הסמוראים היובראשית הנינגותההתפתחות הראשונות והםמעמדם, היו בעלי קרקעות אשר התארגנו בהובלתם של בני [[אצולה]] במחוזות יפן הרחוקים מהבירה כדי להגן על אדמתם מ[[ברברים (מונח)|ברברי]]ם ומ[[שודדי ים]]. החל מ[[המאה ה-10]] מעמד לוחמים זה התחיל לצבור כוח ובמאה ה-12 תפס את השלטון ביפן, והחזיק בו עד לאמצע [[המאה ה-19]]. במהלך השנים השתנה אופי המעמד בהתאם לתקופה: בעוד שהסמוראים של [[המאה ה-11]] היו לוחמים רכובים ממשפחות נבחרות שהצטיינו בשימוש בקשת ובנינג'יטסו, הסמוראים בסוף המאה ה-16 היו מעמד רחב שספג לתוכו לוחמים משכבות שונות של האוכלוסייה. החל מ[[המאה ה-17]] איבד מעמד הסמוראים את תפקידו כמעמד לוחם לא פידואלי, ולאחר חדירת השפעה מערבית ליפן והרפורמות של [[תקופת מייג'י]] בוטלו זכויותיהם של הסמוראים כאצילים בפועל.
 
הסמוראים התנהגו בהתאם ל[[בושידו]], קוד התנהגות נוקשה המבוסס על הנאמנות לאדון ולשמירת הכבוד העצמי. כתבים שונים המגדירים מהו בושידו התחילו להופיע ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]], אך קוד ההתנהגות הזה ככל הנראה הרבה יותר ותיק. הסמוראי שאף לנהל את חייו כך שכבודו לא ייפגע, ובמקרה של הכתמת כבודו, למשל במקרה של תבוסה בקרב, היה רשאי לבצע [[התאבדות]] [[טקס]]ית הנקראת "[[ספוקו]]" (או "הארקירי" הארה = בטן ביפנית), אשר הייתה מטהרת את כבודו. ה[[פילוסופיה]] של חיי הסמוראים הושפעה לא מעט מזרמים דתיים, לרבות ה[[זן בודהיזם]].