ראשונים – הבדלי גרסאות

חיי היהודים באירופה ב[[ימי הביניים]] מתאפיינים במעברים תכופים מתקופות של שלווה יחסית לתקופות של רדיפות, פרעות וגירושים. [[המאה ה-11]] הייתה נוחה יחסית ל[[יהודים]]: בספרד המוסלמית ([[אל-אנדלוס]]) היה [[תור הזהב של יהדות ספרד|תור הזהב]] בעיצומו, ובגרמניה הלך והתבסס היישוב היהודי. אולם בסוף המאה בא [[מסע הצלב הראשון]] ([[1096]]), שבהיסטוריה של יהדות אשכנז מוכר יותר כ[[פרעות תתנ"ו]] או ''גזירות שו"ם'', ובעקבותיו עבר מרכז הכובד התורני לצרפת ופרובאנס.

ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] הייתה תקופה נוספת של שלווה יחסית: בצרפת ובאשכנז הנוצרית (ממלכת פרנקיה המערבית והמזרחית, כיום בצרפת ובגרמניה) התקיימה פעילות לימודית רבה ונוסדו ה[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] הראשונות, אבל החלו גם סימנים של הרעת היחס אל היהודים: ויכוחים פומביים, בדרך כלל כפויים, בין מלומדים יהודים ונוצרים, ושרפת התלמוד ב[[משפט פריז]]. בספרד התאוששה היצירה היהודית ממאורעות הכיבוש הנוצרי, ובדרך כלל נטו המלכים הנוצרים חסד ליהודים (למרות אירועים מקומיים כגון [[ויכוח ברצלונה]]).

ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]] החל המצב להידרדר, תחילה באשכנז ובצרפת ואחר כך בספרד. בצרפת היו בזה אחר זה סידרה של גירושי יהודים מן המדינה, עד שבסוף המאה כבר לא נותרו בה יהודים. חלקם ברחו מזרחה לאשכנז, וסבלו גם שם רדיפות ופרעות, אך לא גירוש כללי (משום שבצרפת היה שלטון מרכזי ובגרמניה שלטון מפוצל בין נסיכויות וערים קטנות). אחרים עקרו לספרד (והביאו למיזוג של מנהגי אשכנז ויצירתם בעולמם של יהודי ספרד. מפורסם בהקשר זה מעברו של [[הרא"ש]] לטולדו ב-[[1305]]), והביאווספרו למיזוג''פסקי שלהרא"ש'' מנהגיהדן במנהגי ופסיקות יהודי אשכנז ויצירתםוצרפת בעולמםובמיוחד בית המדרש של יהודי[[בעלי ספרדהתוספות]], באמצעות דיון על ספר ההלכות של הרי"ף - הספרדי.{{מקורהערה|הרא"ש מזוהה עם פסקי הרי"ף עד כדי כך שספרו של הרי"ף הודפס במהדורת דפוס וילנ"א של התלמוד הבבלי, כחלק מפסקי הרא"ש}}. באמצע המאה הורע עוד מצבם של היהודים באשכנז בעקבות מגפת [[המוות השחור]]. לקראת סוף המאה התעצמה גם רדיפת היהודים בספרד, בעת [[גזירות קנ"א]] ([[1391]]), ובמהלך [[המאה ה-15]] גבר כוחה של ה[[אינקוויזיציה]] עד שבא לשיאו ב[[גירוש ספרד]].