גלבייה – הבדלי גרסאות

הגלבייה שונה מה[[ת'אוב]] הערבי בכך שהיא מאופיינת במפתחים רחבים יותר, חסרת צווארון (במקרים מסוימים גם ללא כפתורים), ושרווליה רחבים וארוכים יותר. במקרה של לבוש לחקלאים, שרוולי הבגד יכולים להיות רחבים מאוד ותפורים לתוך הכיסים. אלו יכולים לשמש כמקום לאחסון פריטים קטנים כגון טבק או כסף. לאורך חופי [[ים סוף|הים האדום]] של [[מצרים]] ו[[סודאן|סודן]] כמו גם ב[[סיני|חצי האי סיני]], רוב הבדואים וגם כמה מהשבטים של בני הבז'ה מעדיפים את הת'אוב בסגנון הערבי שנפוץ יותר באזור עמק הנילוס, ככל הנראה בגללמפני שיש ריבוי של חקלאים בקרב תושבי האזור.

על פי במאי הקולנוע [[רפאל בלולו]], למרותאף על פי שחל שינוי משמעותי בסגנון הלבוש במרוקו מאז תחילת המאה ה-20, שהתחדד באמצע אותה מאה, בשנים האחרונות רואים ברחובות מרוקו יותר אנשים בגלביות. אל מול הנטייה החזקה לעבר המודרנה, ניתן לראות בסרטו של בלולו: "ידידות - ר' דוד בוזגלו" כי [[דוד בוזגלו]], מגדולי ה[[פיוט|פייטנים]]-[[חזנות|חזנים]] של היהדות המרוקאית המסורתית, נטש את הלבוש המערבי וחזר אל הגלבייה, שעמה הוא מזוהה, בדומה לחזרה אליה כסמל לאומי: ״בוזגלו ראה בכך ראשוניות וחזר אליה מתוך מקום של גאווה מרוקאית ותפישת־נגד לקולוניאליזם<ref name=":0" />.