החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 29:
 
==ביקורת על החברה==
כבר בדצמבר 2007, פנה זאב פקטור, יו"ר הקרן לרווחת ניצולי השואה, ליו"ר הוועדה הממנה השופט יצחק רביבי, בבקשה לפטר את יו"ר הדירקטוריון של החברה, אברהם רות, ואת מנכ"ל החברה, ישי עמרמי{{הערה|{{גלובס|שמואל דקלו|יו"ר הקרן לרווחת ניצולי השואה: לפטר את יו"ר ומנכ"ל החברה להשבת נכסים של נספי השואה|1000285432|11 בדצמבר 2007}}}}, לאחר תלונות על עיכובים וסחבת בתשלום ליורשים וניצולי שואה{{הערה|{{הארץ|אנשיל פפר|שנה וחצי להקמת החברה לנכסי הנספים, רק 10 קיבלו כסף|1.1335781|8 ביולי 2008}}}}. בדצמבר 2008, פרסם עיתון "[[הארץ]]", תחקיר בו ושףחשף את תפקודה הלקוי של החברה. בין השאר, כלעל כך שלא הגישה תביעות נגד הבנקים שסירבו לדרישותיה לקבל נכסים, דוגמת בנק לאומי שסירב לדרישה להחזיר נכסים בשווי 250 מיליון שקלים. כמו כן, בשנתיים הראשונות מאז הוקמה לא הפעילה את סמכותה לקבל מידע מארכיונים של גופים שונים, אך הוצאות תפעול שלה היו כבר יותר מ-30 מיליון שקלים עד אותה עת{{הערה|{{הארץ|תומר זרחין|תחקיר "הארץ" חושף את תפקודה הלקוי של החברה להשבת נכסי נספי השואה|1.1366254|10 בדצמבר 2008}}}}. דו"ח שהכין [[מבקר פנים|מבקר הפנים]] של החברה חשף כי החברה שילמה עשרות אלפי שקלים לבנו של המנכ"ל, [[צבי קנור]], תמורת עבודות אדריכלות במשרדי החברה{{הערה|{{הארץ|גידי וייץ|החברה להשבת נכסי נספים שילמה עשרות אלפי שקלים לבנו של המנכ"ל|1.1189413|17 בפברואר 2010}}}}. דו"ח מבקר המדינה שפרסם בינואר 2011 חשף שורה של ליקויים בתפקודה של החברה{{הערה|{{הארץ|דנה ויילר פולק|דו"ח מבקר המדינה: עובד אחד במחלקה לאיתור יורשי נספי השואה|1.1154894|3 בינואר 2011}}}}{{הערה|{{הארץ|אורלי וילנאי|דו"ח מבקר המדינה על החברה להשבת רכוש נספי השואה: מורשת שהנחילה המדינה|1.1155057|4 בינואר 2011}}}}. ליקויים נוספים חשף מבקר המדינה בנובמבר 2016{{הערה|{{כלכליסט|עמרי מילמן|שכר מופרז למנכ"ל החברה להשבת נכסי נספי השואה וליקויים בפעילות החברה|3700812|1 בנובמבר 2016}}}}.
 
==קישורים חיצוניים==