שיקום פסיכיאטרי – הבדלי גרסאות

ההערכה היא כי בישראל חיים יותר משמונים אלף אנשים הסובלים ממחלות פסיכיאטריות חמורות הזקוקים לשירותי שיקום שונים כדי לקדם את השתלבותם בקהילה. רק חמישה אחוז מהם נמצאים באשפוז והשאר חיים בקהילה בצורות שונות{{הבהרה|לעיל רשום נתונים שונים לגמרי}}, רובם נמצאים במסגרת משפחתם (ולא תמיד מתוך בחירה), דבר היוצר עומס רב על המשפחות. לכן האתגר של החוק הוא להרחיב את טווח הפעילות המקצועית-שיקומית לאוכלוסיות הנמצאות בקהילה ולרוב חיה שנים רבות בהדרה חברתית.{{הערה|שם=two}}{{הערה|שם=חוק|{{ויקיטקסט חוק|חוק שיקום נכי נפש בקהילה|צלמית=לא}}}}. בשירות הציבורי יש שני משרדים המטפלים בתוכניות השיקום, משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי{{הערה|אוהד בר-אפרת, ציפי הורניק-לוריא, אופיר פינטו וניצה (קלינר) קסיר (2019), [https://www.btl.gov.il/Mediniyut/BakashatNetunim/dohot/Documents/ohad.bar-efrat.pdf תרומתן של תוכניות השיקום להשתלבות של מתמודדי נפש בשוק העבודה בישראל]. פרסום של [[המוסד לביטוח לאומי]]}}.