שיקום פסיכיאטרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 60:
 
===חוק שיקום נכי הנפש בקהילה===
תחום השיקום הפסיכיאטרי בישראל החל לצבור תאוצה עם היכנסו של '''[[חוק שיקום נכי נפש בקהילה|חוק שיקום נכי הנפש בקהילה]]''' לתוקפו, ביולי [[2000]].{{הערה|שם=חוק}} מטרת החוק היא לשקוד על שיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש, על מנת לאפשר להם להשיג דרגה מרבית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]. החוק הוא נקודת מפנה בתפיסת תפקיד השיקום במערך בריאות הנפש. עד לחקיקתו, עסקו שירותי השיקום בעיקר בניסיון לבנות חלופה לאשפוז. החוק הרחיב את מטרת העל של השיקום בבריאות הנפש והציג את היעד העיקרי להגיע לשילובו האופטימלי של כל אדם עם מגבלות פסיכיאטריות בקהילה. כמו כן, החוק קובע את [[זכות]] האדם לשיקום כחובה של המדינה.
 
חוק זה ציין נקודת מפנה ביחסה של החברה הישראלית למתמודדים עם הפרעה נפשית, ושיקף את המגמה המודרנית והערכית שלפיה מקומם של המתמודדים בקהילה ולא ב[[בית חולים פסיכיאטרי|בתי חולים פסיכיאטריים]], המרוחקים מהעין ומהלב. חוק השיקום הכיר בכך, כי אין די בקביעת הזכות לשילוב בקהילה. כדי שהמתמודדים יוכלו לחיות באופן שוויוני ואמיתי כחלק מן הקהילה, על המדינה לספק להם את הכלים לשילוב אופטימלי בה. מכוח חוק השיקום נקבע כי כל אדם בעל נכות על רקע פסיכיאטרי (40% נכות ויותר) יהיה זכאי לסל השיקום הכולל שירותים בתחום הדיור, תעסוקה, השלמת השכלה, מועדונים חברתיים, חונכות, טיפולי שיניים, תמיכה למשפחות ועוד.