ברוך יצחק ליפשיץ – הבדלי גרסאות

ניסיונו של אביו להביא למינויו עוד בהיותו בחור רווק כרבה של וורניק, נתקל בהתנגדות עזה של [[גדול הדור]] דאז, רבי [[עקיבא איגר]], שהיה מקורב ומיודד עם משפחת ליפשיץ. רע"א התנגד לעצם מינוים של רווקים לתפקידי רבנות, בהם מתקיים מגע יומיומי עם כל שכבות האוכלוסייה היהודית ללא הבדלי מגדר, ומקרה זה היה בעייתי עוד יותר, מאחר שהרב ליפשיץ הצעיר היה מילידי העיירה וורניק ומוכר בה היטב. למרות היכרותו המוקדמת והטובה של רע"א עם בני משפחת ליפשיץ, הוא התנגד לרעיון מתוך חשש כי ייווצר בכך תקדים, ובהתחשב במצב הדתי הכללי ששרר באותה עת באירופה, נוצר לדעתו חשש נוסף שתקדים כזה עלול לשרת את מצדדי הרפורמה לתבוע מינויים של צעירים מוכשרים, שאינם מומחים ומנוסים בתחומי פסיקת ההלכה היהודית. רבי עקיבא איגר הטיל למערכה את כל כובד משקלו הציבורי, במכתבו מג' בתמוז (20 ביוני) פנה לרב ליפשיץ האב, שהיה באותה תקופה רבה של חדזחודז'ייץ' ([[חודז'ז']] {{אנ|Chodzież}}), ודורש ממנו להפסיק את מסע השתדלנות ולמשוך את הצעת המועמדות של בנו. בהיעדר כניעה מרצון של הרבנים ליפשיץ, הוא כותב, {{ציטוטון|אני אלך כנגד זה ואעשה מה שבכוחי לבטל זה}}. תשובתו של הרב ליפשיץ אינה בידינו, אך ממכתב התגובה של רע"א מי"ד בתמוז (1 ביולי) ניתן לעמוד על רוח הדברים, במכתב זה חוזר רע"א על עמדתו ומדגיש כי לא יאפשר לרב ליפשיץ הצעיר להורות בוורניק כלל, גם לא זמנית וגם לא בשאלות פשוטות. יומיים קודם לכן הפנה מכתב אישי לרב ליפשיץ הצעיר, ובפתיחתו שלל ממנו את תואר הרבנות {{ציטוטון|לה"ה הבחור ברוך בהרב דחאדזייטש}}, והורה לו שלא להורות בוורניק אף לא בדברים קלים, ומדגיש כי סידור [[חופה וקידושין]] נחשב כהוראת הלכה לעניין זה, ואף הוא אסור עליו. במקביל כתב ל[[שוחט]] העיירה שלא להביא שאלות על [[כשרות#כשרות במזון מן החי|כשרות הבהמות והעופות]], לפני "הבחור ברוך יצחק" וכן שלא לתת לו לבדוק את [[סכין שחיטה|סכין השחיטה]], או להיבחן בפניו על הלכות [[שחיטה (מצווה)|שחיטה]]. במכתבים נוספים לחברי ועד הקהילה בוורניק ולרבני ערי הסביבה, כתב והדגיש שהוא חף מאינטרסים בעניין זה, וכל כוונתו לשם שמים, והוא מבקש מרבני האזור להצטרף עמו לפסק שכל עוד לא עמד הרב החדש למבחן בפני רבני הסביבה והוא בכללם, אינו רשאי להורות ואין לאכול בשר בקהילתו{{הערה|הנוסח המלא של מכתביו בפרשה זו פורסם בכתב העת [[הצופה מארץ הגר]], שנה ד' עמ' 72–77 "רשמי זכרונות ממני א"בר", ומשם ב'''אגרות סופרים''' מכתבים לא-לח.}}. לא נותרו משקעים ביחסי האישים, הרב ליפשיץ הוכיח את עצמו באדיקותו בהמשך דרכו, ואת הערכת הדורות הבאים לבית איגר ניתן לראות במכתבו של נכד רע"א, הרב [[שמעון סופר (מכתב סופר)|שמעון סופר]] הכותב על בנו של ר' ברוך יצחק, ר' זכריה, {{ציטוטון|בן הממלא מקום אביו הצדיק המפורסם הגאון המובהק מו"ה ברוך יצחק זצ"ל ליפשיטץ בתורה ובחסידות...}}{{הערה|אגרות מכתב סופר, ניו יורק תשס"ו, איגרת קכו.}}.