טובין מדרגיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 42:
::{{ציטוטון|מנגד, אחת הבעיות בדוקטרינה או באידיאולוגיה של "השוואה כלפי מטה" בחינוך, היא התמקדותה במבט כלפי פנים החברה, בהתעלם מהאתגרים העומדים בפני מדינת ישראל ומכך שהעולם הופך לכפר גלובלי. השוואה כלפי מטה בחינוך עשויה לכאורה ליצור יותר שוויון בחינוך ובהזדמנויות, אך גם לפגוע ברמת החינוך בישראל בהשוואה למדינות מפותחות, מה שעשוי לפגוע, בטווח הארוך, בחוסנה של המדינה}}{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\14\040\050\e62&fileName=14050040.E62&type=2 פסק-דין בתיק בג"ץ 5004/14], שמשון ג'קלין ואח' נ. משרד החינוך, 7.8.2019}}.
בשונה מהסברו של עמית, הדגים הכלכלן הא ג'ון-צ'אנג, מומחה לכלכלת פיתוח מאוניברסיטת קיימברידג', את הבעייתיות הכרוכה בשימת דגש על השכלה גבוהה כניסיון לעמוד בתחרותיות בעולם הגלובאלי:
"לא רק החינוך הבסיסי, אלא גם ההשכלה הגבוהה, כבר אינם משנים הרבה בקביעת מידת שגשוגה של אומה. (...) עלינו לשקול מחדש ברצינות את תפקידו של החינוך בכלכלה שלנו. המדינות העשירות למשל, סובלות מאובססיה כלפי השכלה גבוהה, ויש לרסן אותה. האובססיה הזו הביאה לאינפלציית תארים לא בריאה ובעקבות זאת להשקעת-יתר במימדי ענק בהשכלה הגבוהה במדינות רבות. (...) אל לאותן מדינות להשלות את עצמנן ולהאמין כי תהיה לכך השפעה משמעותית על הפריון"{{ציטוטון|הא ג'ון צ'אנג, 23 דברים שלא מספרים לנו על קפיטליזם, כנרת-זמורה ביתן 2011, עמ' 212=}}
<br />
== ראו גם ==
| |||