שלום חנוך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כסעכס |
ביטול גרסה 26972270 של 185.120.124.17 (שיחה), שחזור |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מוזיקאי ישראלי|אחר=אחד מאלבומיו הנושא את שמו|ראו=[[שלום חנוך (אלבום)]]}}
{{מוזיקאי
|סיווג = זמר
|שם=שלום חנוך
|תמונה=
[[קובץ:Shalom Hanoch at Zappa Tel Aviv.jpg|250px|מרכז]]
|כיתוב=
|תאריך לידה=[[1 בספטמבר]] [[1946]]
|תאריך פטירה=
|מקום לידה=קיבוץ [[משמרות]], [[ארץ ישראל]]
|מוקד פעילות=
|מקום פטירה=
|שנות פעילות=[[1967]]–היום
|סוגה=[[רוק (מוזיקה)|רוק]], [[מוזיקת פופ|פופ]] ו[[זמר עברי]]
|סוג קול=
|עיסוק=
|כלי נגינה=[[גיטרה]]
|חברת תקליטים=פונודור{{ש}}DJM{{ש}}[[אן אם סי]] / סי בי אס{{ש}}[[הד ארצי]]{{ש}}[[התו השמיני]]
|שיתופי פעולה בולטים=[[אריק איינשטיין]],{{ש}}[[השלושרים]], [[תמוז (להקה)|תמוז]]
|אתר אינטרנט=
|חברי ההרכב=
|חברים לשעבר=
}}
'''שָׁלוֹם חֲנוֹךְ''' (נולד ב-[[1 בספטמבר]] [[1946]], [[ה' באלול]] [[ה'תש"ו]]) הוא [[זמר-יוצר]], [[פזמונאי]], [[מלחין]] ו[[מפיק מוזיקלי]] [[ישראל]]י, הנחשב לאחד מראשוני היוצרים ב[[רוק ישראלי|רוק הישראלי]]. יצירתו, הן במסגרת שיתופי פעולה עם אמנים אחרים בתחילת דרכו והן לאחר מכן כסולן, השפיעה רבות על המוזיקה הפופולרית בישראל. במיוחד מוכר שיתוף הפעולה שלו עם הזמר [[אריק איינשטיין]], שהניב את אלבומי הרוק הישראליים הראשונים.
עבודתו המוזיקלית של חנוך זכתה לאורך השנים להערכה מצד קהל המאזינים ומצד המבקרים. הוא נחשב לאחד מגדולי היוצרים בישראל, מהווה השראה למוזיקאים ואף זכה לאלבומי מחווה מצד אמנים שונים בישראל{{הערה|1=[http://news.walla.co.il/?w=//1242884 הדרכים הידועות], באתר [[וואלה!]]}}{{הערה|1=[http://www.haaretz.co.il/1.3281439 שירי ילדים של שלום חנוך], באתר [[עכבר העיר]]}}.
==ביוגרפיה==
[[קובץ:Shalom Hanoch at Binyamina Festival 2017.jpg|ממוזער|שלום חנוך במופע במסגרת פסטיבל בנימינה ליצירה ישראלית]]
===תחילת הדרך===
שלום חנוך נולד בקיבוץ [[משמרות]] לשרה וחיים חנוך, יוצא [[לטביה]] מהעיירה [[ורקליאני|וארקליאן]], ואחד ממייסדי הקיבוץ{{הערה|{{nrg|אלון הדר|חידת שלום חנוך: אהבת נעוריו|865/868|14 במרץ 2009|47|1}}}}. כבר כילד גילה את כישרונו המוזיקלי, כאשר ניגן על [[חלילית]] ו[[מנדולינה]], ובטרם גילה את הרוק נחשף למגוון רחב של סגנונות מוזיקליים, מקלאסי, דרך שירי עם רוסיים ועד [[גוספל]] ו[[בלוז]].
כשהיה בן 12 קיבל חנוך [[גיטרה]] והתחיל לנגן ולחבר שירים, וכעבור שנתיים כתב והלחין את שירו הראשון, "לילה". כמה משיריו הבאים נכתבו עבור להקת הקיבוץ, "המשמרון", שבה היה חבר גם [[מאיר אריאל]]. אחדים מהם התפרסמו אחר כך בביצועיהם של זמרים אחרים, כ"[[אגדת דשא]]", "ניסע לים", "ריסים" ו"[[יום אחרון]]".
בגיל 16 התחיל ללמוד בבית הספר לתיאטרון "[[בית צבי]]".
שירו הראשון של חנוך שיצא לרדיו היה "סתיו", שהלחין למילותיה של חברתו דאז [[שמרית אור]], גם היא תלמידה צעירה ב"בית צבי". את השיר ביצע הצמד [[חדווה ודוד]], שהיה אז בראשית דרכו.
===להקת הנח"ל===
עם גיוסו ל[[צה"ל]] התקבל חנוך ל[[להקת הנח"ל]], והשתתף בתוכניות "מהנח"ל באהבה" ([[1966]]) ו"הנח"לאים באים הנח"לאים באים" ([[1967]]). בין השאר בלט קולו בשירים "סרנדה לעדה", "ארבע אחרי הצהריים", "ולס להגנת הצומח", "הללויה", "הייתי נער" ו"אילו ציפורים". לתוכנית "הנח"לאים באים הנח"לאים באים" הלחין שיר אחד בשם "רכלניות", דבר שנחשב חריג, שכן לא היה מקובל באותה תקופה שחברי הלהקה בסדיר מלחינים שירים לתוכניותיה. חנוך השתחרר מן הלהקה בתחילת שנת [[1968]], לא לפני שהקליט יחד איתה את התקליט "כל הכבוד לנח"ל", שכלל את מיטב [[להיט]]י להקת הנח"ל משנות החמישים עד תחילת שנות השישים. בתקליט זה שר חנוך את השיר "מטרייה בשניים" יחד עם כוכבת הלהקה [[שולה חן]]. השניים צוינו לראשונה על גבי העטיפה כסולני השיר, דבר שהיה חדשני בתקליטי הלהקות הצבאיות.
===תחילת הקריירה===
בשנת [[1967]] החל חנוך להופיע במועדון "החלונות הגבוהים" בתל אביב עם שירים שכתב, כחימום ללהקת [[החלונות הגבוהים]]. השחקן [[יוסי פולק]] הוא שהכיר בין חנוך הצעיר לבין מי שהיה כבר אז אחד הכוכבים הגדולים בישראל, [[אריק איינשטיין]], שהבחין בכישרונו וביקש ממנו לכתוב לו שירים. באמצע 1967 יצא התקליטון "הגר", ובו ארבעה שירים, כולם בהלחנתו של חנוך: "הגר" (שחנוך כתב גם את מילותיו), "שבת המלכה", "ריסים" ו"פתאום בלעדיו". שירים אלו נכללו כעבור שנה באלבום האוסף "[[ישן וגם חדש]]", שאיגד את רוב הקלטותיו של איינשטיין ב"הד ארצי" ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]].
הפריצה הגדולה של חנוך התרחשה בשנת [[1968]], כאשר הקליט איינשטיין את אלבומו השני, "[[מזל גדי (אלבום)|מזל גדי]]", שבו הלחין חנוך את כל השירים, ואף כתב את המילים לשישה מתוכם. בין השירים היו "רוח רוח", "הימים הארוכים העצובים", "לילה", "סיפור מותם של עלמה ועלם" ו"[[מכופף הבננות]]". שיתוף הפעולה בין השניים המשיך גם ב[[פסטיבל הזמר]] תשכ"ט, שבו ביצע איינשטיין את שירו של חנוך "פראג". השיר המורכב, שעסק ב[[הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה|פלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה]], היה חריג בין שירי הפסטיבל האחרים בכך שעסק באקטואליה. הוא הגיע למקום השביעי בפסטיבל אך זכה להצלחה ולהשמעות ברדיו בתקופה שלאחר מכן. השיר נכלל באלבומו של איינשטיין "[[פוזי]]", שיצא באותה שנה.
ב-[[1969]] הצטרפו חנוך וחברו ללהקת הנח"ל [[חנן יובל]] לשלישייה שהקים והפיק [[בני אמדורסקי]], "[[השלושרים]]". חנוך הלחין רבים משירי ההרכב, ביניהם "מי מפחד מגברת לוין" (מילים: [[יהונתן גפן]]), "לילי שלי" (מילים: [[יענקל'ה רוטבליט]]), "צרות טובות" (מילים: שמרית אור), "האוהבים את האביב" (מילים: [[יורם טהרלב]]) ואחרים. בשנים אלה הרבה חנוך לכתוב לאמנים אחרים: לשולה חן הלחין את "אוריה החיתי" (מילים: יהונתן גפן), "תחת כובד התפוח" (מילים: יורם טהרלב) ו"איזידור" (מילים: שמרית אור), ל[[פופיק ארנון]] את "בלדה בין כוכבים", ל[[אושיק לוי]] את "[[חוזה לך ברח]]" ו"לישון לישון", לשלישיית "[[שובבי ציון]]" את "השומרים" ו"נוגה", ולשלישיית [[הגשש החיוור]] תרם לחן לשירו של [[נסים אלוני]] "כמו אריה וכמו קוף".
באותה שנה העלתה "להקת הכולבויניק" של קיבוץ [[נחל עוז]] את ההצגה המוזיקלית "קנטטה לקיבוץ", שהלחין חנוך{{הערה|[http://naorlea.co.il/m/album.asp?id=3 על האלבום] באתר של [[לאה נאור]]}}.
===מהפכת הרוק===
בשנת [[1970]] יצרו איינשטיין, חנוך ולהקת [[הצ'רצ'ילים]] צליל ישראלי חדש, שהושפע מה[[רוקנ'רול]] האנגלו-אמריקני. צליל זה בא לידי ביטוי באלבום "[[שבלול (אלבום)|שבלול]]", שבו הלחין חנוך את כל השירים. האלבום היה משופע להיטים, בהם "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר", "אבשלום", "קח לך אישה", "לילה של כוכבים", "אל תוותרי עלי", "אני שר", "[[למה לי לקחת ללב]]", "מה שיותר עמוק יותר כחול" ו"טוב לי". הצ'רצ'ילים, שניגנו ברוב שירי האלבום, הייתה להקה המושפעת מהפסכידליה של סוף שנות השישים, והדבר בא לידי ביטוי בחלק מן השירים, כמו בסולו הגיטרות בשיר "מה שיותר עמוק יותר כחול", שבו שר חנוך לבדו. ביטוי נוסף לחדשנות התקליט היה השוני בטקסטים. שפת השירים הייתה שפה מדוברת ולא שפה גבוהה, שאפיינה את ה[[פזמונאות]] העברית עד אז. השיר "אני שר" היה במקור שיר מלא גסויות, ועוּדן בגרסת התקליט. לצד שירים חדשניים אלה הופיע באלבום שיר אחד בסגנון ארץ ישראל, "[[הבלדה על יואל משה סלומון]]", שכתב יורם טהרלב. באותה שנה השתתף חנוך בסרטו של [[בועז דוידזון]] "[[שבלול (סרט)|שבלול]]", שתיעד, בין היתר, את תהליך הפקת האלבום.
"[[פלסטלינה (אלבום)|פלסטלינה]]", האלבום המשותף הבא של איינשטיין וחנוך, הוקלט כארבעה חודשים אחרי "שבלול". שירי האלבום, שבשונה מ"שבלול" היו תוצר של עבודה קבוצתית שבה נטלו חלק כל חברי [[חבורת לול]], הוצגו גם בתוכנית הטלוויזיה השנייה שהפיקה החבורה, "[[לול (תוכנית טלוויזיה)|לול 2]]". מהאלבום התפרסמו השירים "אמא שלי", "מאיה", הדואט של איינשטיין ו[[ג'וזי כץ]] "מה איתי", "כתבו עליו בעיתון" ו"שחק אותה".
באותה שנה כתב והלחין חנוך את שיר הנושא לסרט "התרוממות" של [[אורי זוהר]]. בשנת [[1971]] יצא חנוך ללונדון בניסיון לפתוח בקריירה בינלאומית. עם זאת, הלחין לאיינשטיין שני שירים לאלבומו הבא, "[[יסמין (אלבום)|יסמין]]": "כמה טוב שבאת הביתה" ו"ברלה צא", המבוסס על שיר הנושא האינסטרומנטלי מהאלבום "שבלול".
===קריירה בחו"ל===
בלונדון הוחתם חנוך על ידי המפיק [[דיק ג'יימס]], שבאותה תקופה ניהל גם את [[אלטון ג'ון]]. בשנת [[1971]] הקליט חנוך [[אלבום סולו]] באנגלית בשם "[[Shalom]]" בחברת התקליטים של ג'יימס [[DJM]], כשהוא מלווה בנגניו של אלטון ג'ון באותה תקופה, ובראשם הגיטריסט [[כיילב קוואי]]. התקליט הורכב בחלקו משירים שהוקלטו בעבר בעברית ("מאיה", ונעימת "פלסטלינה" שחוברו לה מילים באנגלית), ושירים שנכתבו במיוחד לאלבום. אחדים מאלה זכו מאוחר יותר לגרסאות עבריות באלבום של להקת "[[תמוז (להקה)|תמוז]]" ובאלבומי הסולו של חנוך. אחד השירים, "You Do Need Some Sleep", הוקלט מחדש בעברית רק כ-25 שנים מאוחר יותר לאלבומו של שלום "[[ערב ערב]]" ([[1997]]). שיר נוסף מהאלבום, "Under Tropical Moonlight", זכה להצלחה מינורית, אך התקליט עצמו נכשל מסחרית.
[[קובץ:PikiWiki Israel 29 5b9fc06ffab1632cb876922badc2ff68.jpg|250px|שמאל|ממוזער|שלום חנוך ואמנים נוספים מ[[חבורת לול]], מופיעים בפני חיילים במהלך [[מלחמת יום הכיפורים]]]]
בתקופה זו ביקר חנוך בישראל מספר פעמים, ובין היתר הקליט את שיר הנושא לסרטו המפורסם של אורי זוהר, "[[מציצים]]", שאותו גם כתב והלחין. עם שובו ארצה ב-[[1973]] טען חנוך כי היה לו מאוד קשה להצליח בחו"ל, וכי קשה לו לכתוב באנגלית, ולכן חזר לארץ.
האלבום יצא גם בישראל בשנת 1971, בחברת "[[התקליט חיפה]]" שהיו נציגי חברת DJM בישראל. בשנת [[1976]], בעקבות יציאת אלבומה של להקתו [[תמוז (להקה)|תמוז]], הודפס האלבום "Shalom" בישראל במהדורה נוספת, על ידי חברת [[קולומביה רקורדס|סי.בי.אס]], אך עד מהרה אזלו העותקים המעטים שהודפסו. האלבום לא הודפס שוב, ולא הופץ לציבור הרחב במהדורת [[תקליטור]].
===השיבה לישראל ולהקת תמוז===
בשנת [[1973]] חזר חנוך לישראל. הקלטותיו הראשונות עם שובו ארצה היו השירים "לך לפסיכיאטר" ו"לא יודע איך לומר לך" עם הרכב "בני נח" בהנהגתו של [[פרד פילד]]. ניסיונו להקים [[סופרגרופ|הרכב על]] בנוסח [[קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג]] עם [[מתי כספי]], [[אריאל זילבר]] ו[[דני ליטני]] הוביל עם פרישתם של כספי וליטני להקמת להקת [[תמוז (להקה)|תמוז]]. בהנהגתם המשותפת של חנוך ואריאל זילבר ובשיתוף [[יהודה עדר]] (גיטרה) [[מאיר ישראל]] (תופים) ו[[איתן גדרון]] (בס), הפכה תמוז ללהקת הרוק המשמעותית ביותר של [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]. אלבומה היחיד של הלהקה, "[[סוף עונת התפוזים]]" ([[1976]]) בהפקתו המוזיקלית של [[לואי להב]], נחשב לאבן דרך בתולדות הרוק הישראלי, ולאלבום הבולט של תקופתו.
"תמוז" יצאה לסיבוב הופעות מצליח על מנת לקדם את האלבום. אמנם הלהקה זכתה להצלחה גדולה, אך ההפקה המהוקצעת עלתה כסף רב, והלהקה הפסידה כסף. על רקע המצב הפיננסי הקשה, ועקב חוסר שביעות רצון של זילבר מהכיוון המוזיקלי המלוטש שהניב שיתוף הפעולה עם להב, נוצר מתח רב בינו ובין חברי הלהקה, ובמיוחד עם חנוך. המצב החמיר עד כדי כך, שזילבר היה עולה להופעות עם שקית נייר על ראשו, ולפעמים אף היה הורס קטעים בכוונה. הלהקה החליטה להתפרק, אך ערכה [[סיבוב הופעות]] מוצלח אחרון כדי לכסות את חובותיה.
==="אדם בתוך עצמו"===
{{הפניה לערך מורחב|אדם בתוך עצמו}}
לאחר פירוק תמוז הקליט חנוך את אלבום הסולו הראשון שלו בעברית, "[[אדם בתוך עצמו]]" ([[1977]]). השירים היו שקטים ומינוריים, בהם שיר הנושא ו"לילות שקטים". רוב שירי האלבום עסקו בחייו של חנוך עצמו, שהיה לאחר פרידה קשה מאשתו. באלבום ניגנו [[אלונה טוראל]] על פסנתר וכלי הקשה, [[אוהד אינגר]] על [[גיטרה בס]], [[אלון הלל]] על תופים וכלי הקשה, [[חיים קריו]] על [[גיטרה חשמלית]] ואקוסטית, וכן חנוך עצמו בגיטרות אקוסטיות. את ההפקה לאלבום ביצע [[לואי להב]].
בשנת [[1978]] הופיע חנוך ב[[פסטיבל נביעות 1978]], שנערך ב[[נואיבה]]. הופעותיו בפסטיבל זכו להצלחה רבה והיו משיאי הפסטיבל. בתקופה זו הקליט את השירים "כל זמן זה הזמן" ו"היה כדאי" שהיו להיטים גדולים. באותה שנה הפיק מוזיקלית את [[אלבום בכורה|אלבום הבכורה]] של חברו [[מאיר אריאל]], "[[שירי חג ומועד ונופל]]". הייתה זו הפעם הראשונה שבה היה חנוך חתום על אלבום כמפיק מוזיקלי.
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Shalom Chanoch and Arik Einstein.jpg|250px|ממוזער|שלום חנוך עם [[אריק איינשטיין]], מאחוריהם: [[דפנה ארמוני]], [[1979]]|טקסט=]]
בשנת [[1979]] יצאו [[אריק איינשטיין]] ושלום חנוך למסע הופעות משותף. המופע הוקלט ב[[היכל התרבות]] ויצא על גבי האלבום "[[אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת]]". האלבום כלל שירים חדשים של איינשטיין וחנוך כשאחד מהם הוא השיר "סן פרנסיסקו על המים".
בשנת [[1980]] הפיק מוזיקלית את אלבומו של אריק איינשטיין "[[ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב]]". באותה שנה כתב והלחין ל[[יהודית רביץ]] את "[[שיר ללא שם]]". בנוסף הלחין לאלבומו של אריק איינשטיין "[[חמוש במשקפיים]]" את השירים "עצים", "סן פרנסיסקו על המים" ו"תל אביב גדות הירקון 1950". בשנת [[1981]] הלחין ל[[נורית גלרון]] את השיר "עץ השדה" למילותיו של המשורר [[נתן זך]].
===חתונה לבנה===
{{הפניה לערך מורחב|חתונה לבנה}}
ב-[[1981]] יצר חנוך את אחד האלבומים החשובים בקריירה שלו: "[[חתונה לבנה]]". ה[[מעבד שירים|מעבד]] [[ירוסלב יעקובוביץ']], והמנהל האומנותי [[לואי להב]] שמו דגש על תפקידי הכלים, ונוצר צליל כבד ולעיתים צורמני שהאפיל על השירה של חנוך. חנוך חדל לשיר בקול הגבוה שאפיין אותו בתחילת הקריירה, והחל לשיר בקול נמוך וצרוד - סגנון שירה שמלווה אותו מאז לאורך כל הקריירה. השירים היו מורכבים גם מבחינת הטקסט, ועסקו בגירושיו של חנוך, יחסים, כסף והצלחה. בין השירים היו "הדרכים הידועות", "חתונה לבנה" ו"שיר דרך" היותר קליל. האלבום לא זכה להצלחה מסחרית גדולה בזמנו, אך כיום הוא מזוהה כחדשני לתקופתו, ביצירת רוק כבד ומחוספס בעברית.
בשנת [[2008]] הוציאה חברת [[הד ארצי]] בהפקתו של [[משה לוי (מוזיקאי)|משה לוי]] אלבום מחווה ל"חתונה לבנה", בשם "הדרכים הידועות". האלבום כלל גרסאות כיסוי של שירי האלבום, שבוצעו על ידי זמרים שונים. התפרסמו מתוכו ביצועיהם של [[אביתר בנאי]] ל"חתונה לבנה", של [[אסף אמדורסקי]] ל"זה רק געגוע" ושל [[מוש בן ארי]] ל"הדרכים הידועות".
===המשך שנות ה-80===
בשנת [[1983]] הקליט חנוך את האלבום "[[על פני האדמה]]", שכלל בעיקר חידושים לשירים שכתב לאמנים אחרים, "עץ השדה", "עצים", ו"הבלדה על יואל משה סלומון". לצדם מנה האלבום שלושה שירים חדשים: "על פני האדמה", "ירוק על ירוק" ו"ניגע אל החלום". להפקה המוזיקלית באלבום היה שותף לראשונה [[משה לוי (מוזיקאי)|משה לוי]], שהפיק מאז את כל אלבומיו של חנוך. האלבום לא הצליח, וכן גם המופע שקידם אותו, ולאחר מכן לקח חנוך הפסקה למשך שנה.
בדצמבר [[1984]] וינואר 1985 הקליט חנוך את אלבומו המצליח ביותר, "[[מחכים למשיח]]", שבו בלטו [[שיר מחאה|שירי מחאה]] פוליטיים וחברתיים: "מחכים למשיח", שעסק ב[[משבר מניות הבנקים (ישראל, 1983)|נפילת הבורסה]] ובמשבר הכלכלי, "לא עוצר באדום", שההשערה הרווחת היא שנכתב על [[אריאל שרון]], שר הביטחון ב[[מלחמת שלום הגליל]], "אין מחלוקת" ו"שוקו". לצדם נכללו שירים אישיים כמו "זה לא נוח" ושירי אהבה כמו "קרן שמש מאוחרת" ו"דז'ה וו". האלבום כלל הפקה יותר פופ-רוקית שהתאימה לרוח התקופה ולמוזיקה האמריקאית הפופולרית של [[ברוס ספרינגסטין]], שהצליח באותו זמן עם האלבום "Born In The USA". האלבום יצא במרץ 1985 והצליח רבות ביקורתית ומסחרית, ומכר עד סוף שנות ה-90 בפורמט של תקליט ובהוצאה מחודשת על דיסק כ-70,000 עותקים. הופקו קליפים לשירים "מחכים למשיח" ו-"דז'ה וו", שצולמו בהאנגר בנמל יפו שם נערכו חזרות למופע. עם חנוך בשירה וגיטרה השתתפו המעבד משה לוי בקלידים וקולות, [[חיים רומנו (נגן)|חיים רומנו]] בגיטרה, אוהד אינגר בבס ואלון הלל בתופים. בחלק מההופעות הצטרפו ירוסלב יעקובוביץ' בסקסופונים ודפנה ארמוני בשירה.
בעקבות האלבום תכנן חנוך מסע הופעות באולמות קטנים, אך בסופו של דבר הוחלט לקחת הימור ולערוך ארבע הופעות אצטדיון גדולות בבריכת הסולטן בירושלים, באמפיתיאטרון בקיסריה, באמפי בצמח ובפארק הירקון, שם הופיע חנוך מול 150,000 איש. הופעות אלו נחלו הצלחה חסרת תקדים, שהפכה את חנוך לכוכב הרוק הפופולרי בישראל באותה תקופה. התופעה "מחכים למשיח" והביקוש הבלתי נגמר הובילו לכך שנערכו עוד 10 הופעות ענק ב-1985, ביניהם בפסטיבל טאבה ביולי ובהיכל התרבות בתל אביב, ולעוד סיבוב שנקרא "מחכים למשיח ב'" עם 14 הופעות באמצע 1986, ביניהם שוב בפארק הירקון, בצמח, בבריכת הסולטן ועוד.
בשנת [[1986]] הפיק חנוך מוזיקלית את אלבום הבכורה של [[דפנה ארמוני]], וכתב והלחין בו את רוב השירים, בהם "[[אלה (שיר)|אלה]]", "אוהבת אותך עוזבת אותך", "למה דווקא איתך" ו"היא תיקח אותך". באותה שנה חיבר את המוזיקה לסרט [[כפפות (סרט)|כפפות]] בבימויו של [[רפי אדר]].
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Shalom Hanoch performing at a rock festival in the Red Sea.jpg|250px|שמאל|ממוזער|שלום חנוך ב[[פסטיבל ערד]], 1992]]
בשנת [[1988]] הפיקה גרושתו של חנוך, ליהי, [[סרט קולנוע|סרט]] המתעד את הופעותיו בשם "רומן אמיתי". בסרט תועדו הופעותיו בשנה זו בעיקר עם חומר חדש שטרם יצא על גבי אלבום. הקהל עדיין נהר להופעות, אך לא עיכל בקלות את השירים החדשים. בהמשך השנה הופיעו שירים אלה ואחרים באלבום "[[רק בן אדם]]", שכלל שירים כ"נגד הרוח", "כדי לחיות", "בסוף אמצא אותך" ושיר הנושא. האלבום לא זכה להצלחה, לדעת חנוך מכיוון שנגינת הכלים הוקלטה באנגליה ואילו השירה בישראל, מה שגרם לניתוק בין השניים. האלבום קיבל גם ביקורת על כך שניגנו נגנים לא ישראלים. גם ההופעות שליוו את האלבום לא זכו להצלחה רבה.
===שנות ה-90===
בשנת [[1991]] הקליט חנוך את אלבומו "[[בגילגול הזה]]", שזכה להצלחה גדולה. בין השירים בלטו "אומרים שבלי" (למילותיו של [[מאיר אריאל]]), "דיאלוג", "בדיוק כמוך", שיר הנושא ו"ככה וככה", שהיה ה[[סינגל]] המצליח ביותר מהאלבום.
בשנת [[1992]] הוציא אוסף שירים שקטים (חלקם מתוך סיבוב הופעות אקוסטי שנקרא "מישהו הפסיק את הזרם"), בשם "[[לא יכול לישון עכשיו]]", ובו שיר אחד חדש, "מביאה הכול", שהוקדש לידידתו של חנוך, השחקנית [[טליה שפירא]], שנפטרה באותה תקופה.
בשנת [[1994]] הקליט חנוך את אלבומו "[[א-לי-מות]]", שבו בלטו השירים "לאט לאט", "אל תוותר", "במכונית החדשה של אבא" ושיר הנושא. אלבום זה נחשב לאלבום איכותי, ותוכנו עסק בעיקר באלימות המתגברת והולכת בארץ.
בשנת [[1997]] הקליט חנוך את אלבומו "[[ערב ערב]]", שבו בלטו השירים "אל תקרא לי עם", "המלצה ליומית", "הליקופטר", "לעולם לא אעזוב אותך עוד", "אוזניים לטלפון" ושיר הנושא. בהמשך השנה הלחין לאלבומו של אריק איינשטיין "לאן פרחו הפרפרים" את השיר "שלום חבר" למילותיו של [[יעקב רוטבליט]], שנכתב לזכר ראש הממשלה [[יצחק רבין]]. היה זה שיתוף פעולה ראשון של איינשטיין ושל חנוך לאחר 17 שנה. שיתוף הפעולה הביא להקלטת אלבום משותף של השניים, "[[מוסקט (אלבום)|מוסקט]]", שיצא ב-[[1999]]. חנוך הלחין את כל שירי האלבום, כתב את המילים לחלק מהם, ועיבד אותם יחד עם משה לוי ו[[אמיר צורף]]. בין השירים בלטו הדואט של חנוך ואיינשטיין "כל אחד רוצה", "גיטרה וכינור" ו"שמור על עצמך".
===העשור הראשון של המאה ה-21===
[[קובץ:Shalom Hanoch 2.jpg|200px|שמאל|ממוזער|שלום חנוך בהופעה, 2007]]
בשנת [[2001]] הפיק לייבל עצמאי בשם C90 [[בוטלג]] של חנוך מסיבוב ההופעות של "חתונה לבנה", בשם "לבן של חתונה". בדיסק הכפול, שהופץ בעשרים עותקים ממוספרים בלבד, תועדה הופעה שהוקלטה על טייפ פשוט בתיאטרון "הדר" בגבעתיים בינואר [[1982]]. בשנת [[2002]], במלאת 25 שנים לצאת האלבום "אדם בתוך עצמו", הוצא האלבום מחדש בתוספת הקלטה מחודשת של השיר "כל פעם קצת יותר" (שהופיע בעבר ב"ערב ערב") שהוקלטה בשנת 2000 בביתו של טכנאי ההקלטה טומי פרידמן בשיתוף עם [[דויד ברוזה]].
בשנת [[2003]] הקליט חנוך את אלבומו "[[אור ישראלי]]", פרויקט משותף שלו עם להקת הרוק [[מוניקה סקס]], שמלווה אותו באלבום. באלבום בלטו השירים "[[אהבת נעורי]]", שיצא כסינגל רק לאחר שזכה להצלחה בתחנות הרדיו, הסינגל הראשון "היום", "ראש המשלה" הפוליטי ושיר הנושא.
בשנת [[2004]] הוקלט המופע "[[יציאה]]" של חנוך עם משה לוי, ויצא כ[[אלבום הופעה]] אקוסטי כפול. בסוף השנה הוציאה חברת "מדיה דיירקט" אוסף בן חמישה תקליטורים, המסכם את הקריירה של חנוך מתחילתה ועד אז. באלבום נכללה גרסה חדשה של חנוך לשיר "למה לי לקחת ללב". בקיץ [[2005]] חבר חנוך ל[[שלמה ארצי]] למופע משותף בשם "התחברות". המופע זכה להצלחה רבה, ויצא גם הוא באלבום כפול וב[[DVD]]. עבור המופע כתבו ארצי וחנוך ביחד את השיר "[[אני רואה אותך]]".
משנת 2005 מופיע חנוך בקביעות ב[[מועדון הבארבי]] בתל אביב, במופעים שנפתחים בשעות הקטנות של הלילה. מופעים אלה, שזכו לשם "חיות לילה", תועדו על גבי [[DVD]] שיצא במארז אחד עם אלבומו "שלום חנוך" מ-[[2009]].
בשנת [[2008]] הופיע ככוכב אורח בתפקיד עצמו בתוכנית הפרודיה "[[רד בנד]]", שעוסקת בעולם המוזיקה הישראלי.
באפריל [[2009]] הוציא חנוך את האלבום "[[שלום חנוך (אלבום)|שלום חנוך]]", בהפקה מוזיקלית של משה לוי ואייל קצב. הסינגלים שקדמו לאלבום היו "פתוחים לאהבה"{{הערה|{{ynet|אור ברנע|שלום חנוך מעלה את הווליום|3662577|27 בינואר 2009}}}}, שיר המחאה "אלוהים"{{הערה|{{mako|אסף נבו|שלום חנוך שר על אלוהים|c6817708107df11004|music-news/local|5 במרץ 2009}}}} ו"אומרת לי לעד".
בספטמבר [[2009]] זכה שירו של שלום חנוך "מחכים למשיח" בתואר "השיר הטוב ביותר בכל הזמנים" במוסף "[[7 לילות]]" של "[[ידיעות אחרונות]]", שהוצא לכבוד ראש השנה{{הערה|{{ynet||העשירייה הפותחת|3943753|26 באוגוסט 2010}}}}. המדרגים היו אנשי מוזיקה בכירים.
===העשור השני של המאה ה-21===
[[קובץ:Shalom Hanoch - Moshe Levi - Yetzia2012-2.jpg|250px|שמאל|ממוזער|שלום חנוך ומשה לוי במופע "יציאה"]]
ב-[[2010]] יצא חנוך עם סדרת מופעים בשם "ארבע תחנות", העוברת בתחנות הזמן שלו כיוצר. התחנה הראשונה הוקדשה לאלבומים "שבלול", "פלסטלינה" ו-"Shalom", השנייה ל"אדם בתוך עצמו" ו"סוף עונת התפוזים", השלישית ל"חתונה לבנה" ו"על פני האדמה" והרביעית ל"מחכים למשיח" ו"רק בן אדם". בהופעות נהג לארח בהפתעה אמנים כדוגמת: [[אהוד בנאי]], [[ברי סחרוף]], [[ריטה]], [[אביב גפן]], תום ואורית פטרובר ([[היהודים]]), [[נינט טייב]], [[אסף אמדורסקי]], [[דנה ברגר]], [[יזהר אשדות]] ו[[קרן פלס]]. הופעות אלו תועדו הן על גבי [[אלבום הופעה]] בן ארבעה תקליטורים, והן על גבי [[DVD]].
במרץ [[2012]] יצא אלבום ההופעה של חנוך "יציאה 2", שכלל שירים נוספים מהמופע "יציאה". באותה שנה יצא גם אלבום בשם "לילה של כוכבים", ובו גרסאות כיסוי של אמנים שונים לשיריו של חנוך, שעובדו כ[[שיר ילדים|שירי ילדים]].
בשנת [[2014]] נודע כי חנוך עובד על [[אלבום אולפן]] חדש. ב-[[1 באפריל]] באותה שנה הוציא את הסינגל "זאת'י ההורה", שיר שלבסוף לא שולב באלבום.
ב-[[4 בינואר]] [[2015]] יצא הסינגל הראשון מתוך האלבום, "תמיד זה עכשיו". ב-[[3 במרץ]] באותה שנה הופיע חנוך בתוכנית "[[גב האומה]]" והציג בהופעת בכורה את השיר "אנשים". למחרת, ב-[[4 במרץ]], יצא הסינגל הרשמי לתחנות הרדיו. האלבום המלא, אשר נקרא "[[המקרה והטעות]]", יצא ב-[[20 במרץ]] 2015. לסינגלים, ולשירים נוספים מהאלבום, צולמו גם [[קליפ]]ים בבימויו של הבמאי והעורך [[עודד פרבר]]. בעקבות האלבום יצא שלום חנוך לסיבוב הופעות ארצי, בין השאר ב[[מועדון הזאפה]], [[מועדון הפורום]] ב[[באר שבע]] וב[[פסטיבל ישראל]]. ב-[[22 באוקטובר]] באותה שנה קיים מופע מיוחד ב[[פסטיבל הפסנתר]], "צד ב'", ובו ביצע שירים שמעולם לא בוצעו בהופעותיו.
ב-[[29 בנובמבר]] 2015 הוציא חנוך סינגל חדש, "גיטרה", שמקדם את חידוש סיבוב ההופעות האקוסטי משנת 1992 "מישהו הפסיק את הזרם" עבור מועדון בארבי. ב-[[29 בינואר]] [[2016]] התקיימה ההופעה הראשונה.
ב-[[26 במאי]] [[2016]] הוציא את הסינגל "המדינה הזאת צריכה אמא", שיר מחאה פמיניסטי שעתיד להשתלב באלבומו הבא. ב-[[8 ביולי]] באותה שנה הוציא כסינגל את "[[איך זה את]]", שיר שהופיע בעבר באלבומו עם אריק איינשטיין "מוסקט", בהקלטה מחודשת, בדואט עם הזמרת [[שרית חדד]]. ב-[[30 באוגוסט]] באותה שנה הוציא את הסינגל "זום" - שיר הנושא מתוך אלבומו החדש, וב-[[4 בספטמבר]] באותה שנה יצא האלבום המלא - "זום".
ב-20 וב-22 ב[[ספטמבר]] [[2018]], שלום חנוך ו[[מתי כספי]] קיימו מופע משותף, "העיקר זה השירים", שנערך במשכן אמנויות הבמה בתל אביב{{הערה|{{וואלה!|וואלה! תרבות|מפגש פסגה: שלום חנוך ומתי כספי יקיימו מופע משותף|3168372|25 ביוני 2018}}}}. בעקבות הצלחת המופע השניים המשיכו לסיבוב הופעות משותף{{הערה|{{וואלה!|עמית סלונים|היה כדאי: גם כשהמופע של מתי כספי ושלום חנוך לא עובד - הוא עושה טעם של עוד|3189242|25 בספטמבר 2018|e}}}}.
==זמר מחאה==
שלום חנוך נודע במשך רוב שנות פעילותו כזמר מחאה חריף, ואף נחשב על ידי רבים כמי שפיתח את ז'אנר "[[שיר מחאה|שירי המחאה]]" בזמר העברי {{מקור}}. שירו "מחכים למשיח" נחשב לשיר המחאה הבולט ביותר ברוק הישראלי וכ[[אב טיפוס|אב הטיפוס]] של שירי המחאה בישראל{{מקור}}.
בין שירי המחאה הידועים שכתב:
*[[מחכים למשיח (שיר)|מחכים למשיח]] - שיר שנכתב בתקופת [[משבר מניות הבנקים (ישראל, 1983)|נפילת הבורסה]]. למרות היותו שיר בעל טקסט נוקב, הפך השיר ללהיט הגדול ביותר של חנוך בכל שנות הקריירה שלו, ולמזוהה עמו ביותר.
*"לא עוצר באדום" - שיר אנטי-מלחמתי שכתב חנוך בזמן [[מלחמת שלום הגליל]]. רבים מאמינים שהשיר נכתב על שר הביטחון דאז [[אריאל שרון]], אף על פי שחנוך טען שלא כיוון באופן ספציפי על שרון{{הערה|{{ynet||שלום חנוך: "אריק שרון עדיין לא עוצר באדום"|1974394|1 ביולי 2002}}}}, ושהתיאורים בשיר תקפים לגבי כל אישיות שלטונית שרואה בכוח פיזי אמצעי להשגת יעדים.
*"לצאת מהלחץ" - שיר אנטי-ממסדי היוצא בעיקר נגד שלטון ה[[דת]] וה[[לאומנות]].
*"אל תקרא לי עם" - שיר [[אנטי-דת]]י, בעל קונוטציה [[אתאיזם|אתאיסטית]] מובהקת, שגם מביע סלידה מהלאומנות ומה[[מיליטריזם]].
*"ראש המשלה" - השיר בקצב ה[[היפ הופ]] מבקר, תוך שימוש ב[[הומור שחור]], את התנהלות ראש הממשלה בפרט ואת הממשלה ושריה בכלל. כמו כן השיר כולל ביקורת נגד [[תרבות השכול הישראלית]] ("ראש המשלה" - הטעות במקור).
*"אלוהים" - בשיר מביע חנוך את סלידתו ממה שהוא רואה כ"שלטון הרבנים" על הציבור.
* "המדינה הזאת צריכה אמא" - השיר הוא בעל טקסט [[פמיניזם|פמיניסטי]]. הוא מתאר מצב קיומי [[דיסטופיה|דיסטופי]] ומשתוקק למנהיגות נשית. הפזמון, "המדינה הזאת צריכה אמא", מושר כ[[ג'ינגל בחירות]].
אלבומיו [[א-לי-מות]] ו[[רק בן אדם]] תוארו כ[[אלבום קונספט|אלבומי קונספט]] מחאתיים.
==חיים אישיים==
בשנת 1968 נישא ל[[ליהי חנוך|ליהי עפרון]], נכדתו של [[גדעון מר]] ובת-דודתו של [[ג'וליאנו מר]]. נולדה להם בת אחת, [[מאיה חנוך]] - סופרת, במאית, אמנית וכותבת ספרי ילדים (עליה כתב את שירו "מאיה"). חנוך התגרש מעפרון בסוף שנות השבעים, ומאז סוף שנות השבעים ועד אמצע שנות השמונים היה בזוגיות עם השחקנית והזמרת [[דפנה ארמוני]]. מאז שנת 1985 חי בזוגיות עם לימור ירון, ולהם בת בשם רומי, שנולדה ב-1994. הוא מתגורר ב[[תל אביב]] ב[[שכונת נווה צדק]].
| |||