גאוגרפיה תרבותית – הבדלי גרסאות

פרופ' [[נורית קליאוט]] פנתה לחקר הסמליות בנוף מכיוון אחר - נופי הייעור בארץ. ה[[יערות קק"ל|יער]] והעץ הם שניים מהסמלים הבולטים של העשייה הציונית שמבטאת את התמורה בנוף במהלך מאה השנים האחרונות. במחקריה חושפת את מערכת השיקולים הפוליטיים, ביטחוניים והתרבותיים שהפכו נופים טרשים ושממה בארץ לנופי יערות בעיקר של עצי [[אורן]], בהתאם לגישתה של ה[[קרן קיימת לישראל|קק"ל]] כמוסד המייער המרכזי.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=נורית קליאוט|שם=אידיאולוגיה וייעור בישראל, מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל|כתב עת=מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל|כרך=13, 1992|עמ=87-105}}}}

 

 

גישת הגאוגרפיה התרבותית, כמו גישות אחרות במדע, משתנה במהלך השנים. מושאי מחקר חדשים נולדים, רעיונות ויידע עוברים ברחבי העולם המדעי, שיטות מחקר ותאוריות מתחדשות, ומפנות את מקומן לגישות חדשות. הגאוגרפיה התרבותית שנולדה בארצות הברית, ואף שם השתנתה במהלך המאה העשרים, השפיעה ומשפיעה על חוקרים ומושאי מחקר בישראל. בישראל ישנה התאמה של הגישה לתפיסת העולם הישראלית ולתמורות בנוף הארץ, תוך הבלטת ההבטים ההיסטוריים. לכן הגאוגרפים הישראלים מרבים לפרסם בתחומי הגאוגרפיה ההיסטורית והפוליטית, אף שנושאי המחקר וגישות המחקר שלהם פעמים רבות נשענות על אלה של הגאוגרפיה התרבותית.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=יהודה קרמון|שם=גיאוגרפיה של תפקודים או גיאוגרפיה של נופים? למהות הגיאוגרפיה בת זמננו|כתב עת=יוסף אבירם ואריה שחר, ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה - ספר עמירן|עמ=156-166|מו"ל=החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה|שנת הוצאה=1991}}}}