מדרש – הבדלי גרסאות

כדי להסיק מסקנות מן הפסוקים נעשה שימוש בטכניקות פרשניות מגוונות. טכניקות אלה נקראות ה[[מידות שהתורה נדרשת בהן]]. ישנן 13 מידות כאלה המיוחסות ל[[תנאים|תנא]] [[רבי ישמעאל]], אך ישנן גם מידות נוספות. על פיהן מתייחסים במדרש גם ליתירות של מילים או אותיות, לסדר האירועים המתוארים בפסוק, להקבלות ספרותיות ולקשיים נוספים כנקודת משען לדרשות על הפסוקים. במקרים רבים מובא במדרש דו-שיח או רב-שיח ארוך, ומילים ספורות של המקרא מפותחות לדיון מחשבתי רחב יריעה. כמו כן, [http://www.yesmalot.co.il/midrash/mamarim/kmid01.asp ישנן 32 דרכים וצורות של פרשנות] האגדות. לדעת חלק מהחוקרים הדיונים המובאים בפני גיבורי המדרש לא התקיימו במציאות, והיו עיבוד ספרותי של בעל המדרש, לצורך הבאת השקפות דתיות ומוסר השכל שהיה רלוונטי לתקופתם.

 

 

חלק מן הרעיונות העולים במדרש, בעיקר במדרש האגדה, הם [[מטאפורה|מטאפוריים]], פרשנים מאוחרים הדגישו שאין להבין אותם כפשוטם כלל, אם כי יש מי שחולק עליהם וסובר שגם הפשט קיים. לעיתים הדיונים המדרשיים מסתירים מאחוריהם תפיסות אזוטריות ואף [[מיסטיקה|מיסטיות]].{{הערה|1=כך היא דרך הדרישה של ספר הזוהר ברובו}} לפי הסברים מאוחרים יותר (למשל, אצל [[הרמב"ם]]{{הבהרה|מקור ברמב"ם, או שמא הכוונה לפרשנות של דעת הרמבם}}) הדבר נעשה כדי להסתיר את התפיסות המורכבות מן ההמון וממי שעלול לעשות בהן שימוש לרעה.