ארטילריה רקטית – הבדלי גרסאות

רוב הרקטות הן חסרות הנחיה, ונקודת פגיעתן נקבעת על ידי זווית השיגור, פעילות המנוע הרקטי, חוקי ה[[פיזיקה]] וה[[בליסטיקה]] בפרט ותנאי [[מזג האוויר]] (כגון רוח). במאה ה-21 פותחו רקטות מתקדמות יותר, בעלות יכולת לתקן את מסלולן. הן כוללות [[מערכת ניווט אינרציאלית]] או [[GPS]] ועל ידי השוואה מתמדת של מיקומן לעומת מיקום המטרה כפי שהוזן בשיגור, הן מתקנות את מעופן (בדרך כלל באמצעות פליטת רשף מנחירים מיוחדים). בניגוד ל[[טיל]], הרקטה איננה מונחית ואי-אפשר לעדכן את מיקום המטרה מרגע ששוגרה. דוגמה לרקטות מתקנות מסלול תוצרת [[ישראל]] ([[תעש מערכות]]) הן [[רעם איתן]] המסוגלת לשגר [[פצצת מצרר|חימוש מצרר]] בדיוק גבוה יחסית לרקטות מצרר "טפשות", וכן רקטות [[כידון קסום]] ו[[רומח (רקטה)|רומח]] שהן בעלות יכולת פגיעה כמעט נקודתית ([[CEP]] קטן מ-10 [[מטר]]) במטרות נייחות.

 

משגר רקטות הוא מתקן שנועד לשגר [[רקטה|רקטות]]. לרקטה אין מערכת ניווט והנחיה, ולכן מסלול הרקטה נקבע לפי זוויות ההגבהה והצידוד של המשגר בעת השיגור וכן מושפע מעוצמת המנוע, נתוני [[מטאורולוגיה]] ועוד.

 

* '''משגר נייח חד-קני'''

* '''משגר נייח רב-קני'''

 

== היסטוריה ==