עמוס קינן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח
הגהה
שורה 10:
[[קובץ:Amos kenan.JPG|ממוזער|שמאל|250px|"משיח" ([[1966]]), מאת עמוס קינן]]
[[קובץ:Memorial plaque to Amos Kenan in Tel Aviv.JPG|250px|ממוזער|שמאל|לוחית זיכרון על ביתו של עמוס קינן]]
'''עמוס קֵינָן''' ([[2 במאי]] [[1927]] – [[4 באוגוסט]] [[2009]]) היה [[סופר]], [[סאטיריקן]], [[פובליציסט]], [[מחזאי]], [[מתרגם]], [[צייר]] ו[[פסל (מקצוע)|פסל]] [[ישראלי]].
 
לפני קום המדינה וב[[מלחמת העצמאות]] לחם קינן בשורות ארגון [[לח"י]]. לאחר מכן היה לפובליציסט ובטורו "עוזי ושות'" בעיתון [[הארץ]] מתח ביקורת חריפה על הממסד של [[מפא"י]]. בתקופה זו היה מקורב לתנועת [[הכנענים]]. בתחילת [[שנות ה-50 של המאה העשרים|שנות ה-50]] הועמד לדין בחשד שהשליך פצצות אל ביתו של [[שר התחבורה]], [[דוד צבי פנקס]], אך [[זיכוי מחמת הספק|זוכה מחמת הספק]]. מ[[דצמבר]] [[1953]] ועד [[יולי]] [[1954]] כתב טור בשם 'שועלים קטנים' בעיתון "[[חרות (עיתון)|חרות]]". מ-1954 שהה ב[[צרפת]], ושב בשנת [[1962]]. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] החזיק בעמדות יוניות בנוגע לפתרון [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]]. משנות ה-60 עד שנות ה-90 כתב טור שבועי בעיתון [[ידיעות אחרונות]], ובמקביל פרסם מספר ספרים, שהמצליח שבהם הוא ה[[דיסטופיה]] "[[הדרך לעין חרוד]]" הספר מתאר את מדינת ישראל תחת שלטון [[חונטה צבאית]] ימנית. קינן עסק אף ב[[ציור]] וב[[פיסול]], בסגנון "עברי" המנסה להיות קשור לתרבות [[המזרח התיכון הקדום]]. לצדו של [[סטף ורטהיימר]] היה ממייסדי [[המוזיאון הפתוח תפן]] ו[[אוצר (מקצוע)|אוצר]]ו הראשון.