בנות צלפחד – הבדלי גרסאות

'''בְּנוֹת צְלָפְחָד''' הן חמש [[בת|בנות]] המוזכרות ב[[מקרא]], בעיקר ב[[ספר במדבר]]. שמותיהן: מַחְלָה, נֹעָה, חָגְלָה, מִלְכָּה ותִרְצָה. בעקבות פנייתן ציווה ה' את [[ירושה (משפט עברי)|דיני הירושה]], לפיהם בנות יורשות את אביהן כאשר אין לו בנים זכרים שירשו אותו.

 

במקרא מתוארת פנייתן הפומבית של בנות צלפחד אל [[משה רבנו]]. הן מסבירות כי אביהן מת ללא בנים זכרים וכעת עם [[התנחלות השבטים|הכניסה לארץ]] תיגרע נחלתו, על כן הן מבקשות לרשת אותו ולהמשיך את שמו. משה הפנה את הבקשה אל ה[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] שקבע את [[ירושה (משפט עברי)|הלכות הירושה]], לפיהן בנות קודמות לאחי הנפטר בסדר ההורשה. בהמשך פנו ראשי השבט למשה והביעו את חששם שבנות צלפחד ינשאו לבני שבט אחר, כך שלאחר מותן תיגרע נחלתן מנחלת השבט. בעקבות כך קבע ה' שבנות היורשות נחלה תינשאנה לבני שבטן בלבד.